ב"ה יום שני, ב' טבת תשע"ט | 10.12.18
להתקדש ■ תובנות לפרשת קדושים ול"ג בעומר

מאמר שבועי תורני ומעמיק מאת אשת החינוך הגב' רבקה ערנטרוי מקראון הייטס, המבוסס על תורתם של רבותינו נשיאינו זי"ע - מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● למאמר המלא >>>
גב' רבקה ערנטרוי, קראון-הייטס
להתקדש בתוככי הגן והגל הנעול

להיות עדין כמו אימא... מסור כמו אבא... גיבור כמו סבא ונבון כמו סבתא... אציל כמו הדוד וחנון כמו הדודה - אלה דימויים די רלונטים היות והפער החוצץ בין הדמויות הוא אינו אדיר כ"כ וההקשים האלה, אכן, אמורים להסב נחת לאלה שצאצאיהן הולכים בעקבותם  ומחקים אותם....

אך מה מתמיה וכיצד יתכן שהמניע לצו שעל היהודי להיות קדוש הינו עקב היות האלוקים קדוש... והרי החיץ השורר בין בן האדם יציר כפיו של אלוקה  ובין בוראו הוא אבסורדי, אז מהו, אפוא, פשר הקש זה בינותם ומהי החשיבות הקונקרטית של ההתקדשות הזו עקב הקשר זה?

ב) קדושה וטוהרה וברכה וגדולה ומה בינותם?

אפשר להעצים דמות ולתארה במעלת הקדושה שלה... או בטוהרה שלה... בגדולה המתייחסת אליה ושמא בסגולת היותה מעין ברכה ומרוממת - מהו, אפוא, ההבדל העקרוני בין התארים השונים האלו וכיצד מתגלמת תנועת התקדשותו זו של האדם באופנה הממשי והמעשי?

קדושה הוא מצב בו המציאות של האחד מובדלת לחלוטין מהיתר בכיוון הנע מתוך השפל של עולם החומרי - מעלה... אין בינה ובין היתר כל יחס, היות והיא שוהה ברמה המקורית והעצמית שלה. שם נגלה מקור הפנימיות שלה... העצם...
(הקדושה האלוקית מחיה את העולם דווקא בהיבדלותה ממנו, היות והעוצמה המקורית היא עצומה מידי והיא תבער ותכלה את היקום)

להיטהר הכוונה להזדכך ולהסיר סיגים של נוהג שאינו הוגן. זוהי עבודה מפרכת ומלאה מאוד בעריכת אתכפיא ומהפך במידותיה של הנפש הזקוקה לשינוי....

בעוד, בעולם של קדושה אין קוים הטעונים שיפור היות ובעולם של קודש הכול מושלם!

גדולה - היא תנועה אצילית החודרת אל הזולת בהשפעתה שהיא איננה רדודה וחיצונית אך היא נמשכת פנימה... לתוך  עוביה של קורה בהענקת החסד... בעוד ברמה של קדושה קיימת מחיצה וישנה תנועה של היבדלות, ואולם מציאות זו, דווקא, מותנית בנוהג של היהודי.

ג) משמעות ההקש וכיצד, אכן, נעשה היהודי קדוש?

עמידתו היציבה והחסונה של היהודי  הנוקטת זהירות יתר שלא להוות מקור של שפע לחיצונים ולא להניח להם לקרוב הלום ולמצות מהאדם את כוחותיו החיוביים למטרות של קליפה - היא מניע שהקדושה האלוקית תתגלה ותהיה מוחשת ותותיר רשמים בעולם.

ומכאן הגורם להתניה זו, היות וכשהאדם מתנהל לתוכי עולמו שאנן ומקל וחלילה אף עובר הרי שבעטיו של אורח זה - מעלימה הקליפה ומסתירה על הקדושה האלוקית וכן להיפך...

מדהים להיווכח ולהסיק עד כמה צעדיו הם כה מכריעים ורבי משקל בהשפעתם על המתרחש בעולם סביבו!

ד) קדושת האילן:

בשלש השנים הראשונות לנטיעת האילן - הקליפה שולטת בו. היא, אומנם, היתה אמורה להגן עליו ממש כמו שהמעטה הנוקשה החופף על הפרי מגן עליו מפני גורמי סיכון חיצוניים, וממש כמו שהצפורן מיועדת להגן על העור שלא יפצע בעיתה של  ביצוע כל מלאכה שהיא, ואולם חטא עץ הדעת הפך את הצפורן לדוקרנית והחלק שבה החורג מן האור נעשית קליפה והזוהמה המתקבצת שם - טמאה!

לו רק היו אדם וחווה ממתינים רק עוד שלש שעות, עד לכניסת שבת קודש - בטרם טעמו מהפרי, כי אז לא היה מתרחש החטא ושלוש הקליפות שהם "רוח, סועה וסער" לא היו מתגברים ומתעצמים ואדם וחווה לא  היו נענשים, ואלם, כדי להסיר את הכתם והרבב הזה - מצווה העם להתקדש ולהמתין בכבישה עצמית שלש שנים כנגש שלוש השעות כנגד שלש השעות שהם החטיאו בם.

ההמתנה מחשלת את האדם ובונה מו מסוגלויות ויכולות לשמור על שליטה עצמית! על כבישה של יצר! על איפוק ובכך נעוצה ראשית התקדשותו.

בשלש השנים לנטיעת האילן פריו עדיין אינו משובח... הלחות שבו פוגעת באיכותו  וגורמת שיהיה עכור היות והשהיה הזעירה והמצומצמת בעץ טרם הניחה לשמש לחמם ולייבש לחות זו...

ד) להיות בחינת גן נעול ומוגן:

להתקדש ע"י שכל אותן מצוות וביחוד מצוות לא תעשה - מדיחות כוחות חיצוניים אלה...

ואילו לימוד התורה  מהווה מניע להמשכת אור של קדושה לעולם. שתהיה ניכרת יד ה'.

להיות בחינת גן נעול היא תנועה של התגוננות  ויצירת חסימה, ממש כמו הנעל שאינה מניחה לאדמה לגוע בכף הרגל... כמו המנעול החיצוני שאינו מניח לזרים להגיח במפתיע אל הגן ולרמוס אותו.... כך שהעונג הפנימי שלנו אינו מזמין גורמים המבקשים לינוק ממנו ולהכחידו...    

ה) גל נעול - מהו?

גל הוא תל של אבנים החוצץ ומפריד בין השניים שהאחד לא יעבור אל זולתו ושהזולת לא תקרב ותנסה לחמוק ולחמוס...
ואולם, להעפיל אל אותו שלב בו האדם עשוי לחוות את הזדמנות הקסם העולמית שלו להיותו בחינת " גל נעול" היא תנועה מבוצרת בה אוחז האדם במפתחות המובילות פנימה לתוכי הלבב...

זוהי תחושה שהאור האלוקי עובר אל העולם המעשי של האדם מבעד לגל - למחיצה כך שחיץ זה המאפיל על העוצמה שבאור ושיכשיר את אור האינסוף לרמה של ההשגה וקליטה ע"י המוח והלבב.  

ו) אחותי כלה:

אזי ממש כמו שאהבת האח והאחות היא טבעית כ"כ כן חש האדם  את האחווה המאחה את שרש נשמתו עם מאצילה ואולם ברגעים אלה הוא חש גם ערגה וגעגועים וכלות נפש מעין הכלה הנכספת כבר...  ונשמתה כלה וכמהה להתחבר...

ז) אירושין - מקודשת - נפרדת ואסורה על היתר:

תחילה בשלב של אירושין היא מהווה משל לתנועת העם המוגן מפני זרים בשמירה והיזהרות שלא לעבור על המצוות והוא נעשה קדוש בחינת הכלה שבאירושיה היא נעשית מקודשת מהיתר, נפרדת ונבדלת...
 
ח) נישואין - היא מתקדשת לו

ובשלב הבא, בעת הנישואין - היא נעשית מקודשת לו , זהו שלב של אושר כשאור התורה חודר אל הגן הנעול של היהודי... אל נקודת העצם שלו פנימה ומענג אותו ומבסם ומעשיר אותו, והגל שמגמתו היתה לחסום, לחצוץ ולבתר הפך עתה לגל שמשמעותו הפנימית היא גילוים (גל) ולא הסתר וחיץ יותר.

(עפ"י מאמרי המהר"ש לפרשת קדושים ולל"ג בעומר)
י"ב באייר תשע"ח