ב"ה יום שלישי, ה' מנחם-אב תשע"ח | 17.07.18
"שני חיי יעקב" בהתהלכותינו בימי שנותינו על הארץ - איך?

גבורי הכוח נאחזים במעשה המצוות המה כלי החרט.. המקיף.. הקשת... הצרור... - לבוש המצווה ששרשו נמשך מהגבהים ההנעלמים ביותר ולבוש זה מקיף ומנשא ומנסק אותנו מעל ומעבר לכלות הנפש ותחושות הצמאון האוחזים בנו ואולם המה המתדלקים את הכלים המנשאים אותנו!... אילו היו ימי חייו של יעקב במצרים! הוא התהלך בדרג המעלות מחיל אל חיל ובהיותו בחיר האבות הוא מהווה מודל עבורינו לאופן הראוי להתהלכותנו אנו! ● מאמר תורני ומעמיק מאת אשת החינוך הגב' רבקה ערנטרוי מקראון הייטס - מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● למאמר המלא>>>
הגב' רבקה ערנטרוי, קראון-הייטס

"שני חיי יעקב" בהתהלכותינו בימי שנותינו על הארץ - איך?

אז מדוע נתפסות האנרגיות הפנימיות שלנו כמצומצמות ומוגבלות כ"כ... ולעומתם, דווקא הכוחות המקיפים שבנו, אלה שמהווים את הכוח ההיולי שלנו... נחשולי הפוטנציאלים המדהימים שבינותינו - נעלמים מהשגותינו וצפונים חבויים מעימנו בעמקי הנפש?...

א)גבורתיות תנועות הכיווצין וההתפשטות:

ואולם, בתנועה גבורתית ביותר בתוכינו, במאמץ מלאה של כיווצין ניגע באותו חיל נעלם בתוכינו העשוי לנפח בלונים ולטלטל משא כבד שאיש לא היה מסוגל לו, לולא המאמץ הנלאה שהשקענו לגלות עוצמה זו...

ומאידך, בכיוון של התפשטות מתוכינו החוצה - נגלה את כוח הזריקה השוקק מרץ בתוכינו והמסוגל להשליך צרורות למרחקי שיא ולדלג להשגי פערי גובה מפתיעים... האין זה מדהים!

אבל מה משעשעת היא העובדה שדווקא אנו הם אלה המהווים את הפונקציה של המציאות שבתוכה מנפחים רוח חיים בתנועה של התכווצות שיא...

ומה מפליא שאת ההתכווצות האלוקית הזו מנשימים לתוכי מציאות של גוף אדמה המרוחק כ"כ מסוג הנשמה זו ולכן רמת הכיווצין בשל הפער החוצץ בין גוש האדמה ונשמת היהודי מגלמת את גבורת הכוח של ההיזרקות למרחקים בבתנועת ההתפשטות ובדלוגין!

ב)מהלומת המביאה לעוצמת הנסוגות ולתנועת החזור:

וכמו אותו כדור שנשלך אלי הקיר במהלומה מוחצת חש את תנועת הנסוגות והמשיבה אותו חזור למקור משם הגיע ואולם, הוא מושב באיל אדיר יותר מאותה עוצמה שהוחדרה אליו עם זריקתו והוא מתנשא הלאה והרחק ממקור יציאתו..

כן אוחזת בנו מהלומה של גבורתיות להיזרק חזור ולחלוש אלי מרחקי גובה נישאים עוד אפילו יותר מאילו שמשם נמשכו אלינו כל הכוח והאיל הזה!

ואכן, אין אלה גרידא, הכוחות הפנימים והמקיפים על תנועות הכיווץ וההתפשטות שחדרו לתוכינו והעשויים לנשא אותנו ...

ולא רק תגובותיהן הרוגשות והסואנות של תחושת הטבע שבתוכינו הכלות לשוב לאחר היזרקותן מטה לתוכינו - ישיבו אותנו למקורן בתנועת "החזור"...

וביחוד, בשל ההיכלאות בצינוק גוף האדמה הזה - מבקשות תחושות כלות הנפש והיראה לשוב חזור בסערה, ממש כמו אותן קרני שמש המכות הולמות על הקרקע וחומן גובר יותר על פני האדמה כשהן חוזרות למקורן מאשר בהיותן בגובה... קרובות יותר לעצם גוף החמה...

ג)כלי עזר (של צרור וחרט וקשת) חכמת התורה והמצווה המעשית מגבירים את העוצמה של כח הזריקה הטבעי - של תחושות כלות הנפש והכמיהה לאלוקים:

זוהי המרכבה הדוהרת הנושאת אותנו והגוברת על החיל שבמהירות האיל הטבעי שלנו!

זוהי הקשת היורה את החץ למרחקים וחולשת על כוח הזריקה של יד הגיבור... זהו הצרור שבו נאחזים האבנים והוא יורה וקולע אותם וחולש על עוצמת כח הזריקה של הגיבור שבאנשים...

החוזק שבנו מתגלם כשמתגלה כל הנעלם וכמוס בנו ומקיף אותנו... ואומנם, לעתים ברגעים מפתיעים ... בפרקים כשהפחד והחרדה אוחזים בנו... או בעת של התרתקות בחיבה יתרה למחמד של נפש - פתאום אנו חשים את החיל המקיף והאדיר הזה שוקק בנו...

והוא בוקע ממעמקי תהומותיה של נפשנו ואנו מסוגלים לפתע לדהור ולשאוט במהירות הבזק ופתאום אנו מוצאים עצמינו נושאים משאות כבדים למרחקים מבלי לחוש את טורח המשא...

ואולם אנו מתעצמים עוד יותר ונעשים כמעין המתגבר שמימיו הנובעים ממקורו אינם עשויים להאחז בכלי אין סוף בשל החיל העצום שבהם... כשהשפע הרב הנובע ממעין הנצח של חכמת התורה אזי מתמודד כח הגבורה שבנו לחתור לתהומות הים ולפענח ולגלות תעלומות ופלאות של סוד ורז נסתרים..

וגבורי הכוח נאחזים במעשה המצוות המה כלי החרט.. המקיף.. הקשת... הצרור... - לבוש המצווה ששרשו נמשך מהגבהים ההנעלמים ביותר ולבוש זה מקיף ומנשא ומנסק אותנו מעל ומעבר לכלות הנפש ותחושות הצמאון האוחזים בנו ואולם המה המתדלקים את הכלים המנשאים אותנו!...

אילו היו ימי חייו של יעקב במצרים! הוא התהלך בדרג המעלות מחיל אל חיל ובהיותו בחיר האבות הוא מהווה מודל עבורינו לאופן הראוי להתהלכותנו אנו!

(עפ"י מאמרי אדמור האמצעי פרשת ויחי תל"ה)

י"א בטבת תשע"ח