תם כינוס האחדות שהתקיים הערב בירושלים, אלפי חסידי חב"ד השתתפו. עד השעה 12 בלילה האזין הקהל כולו, גברים נשים וטף מכל רחבי הארץ לדברי התעוררות יוצאים מן הלב שהשמיעו ההורים השכולים, מזכיריו של הרבי, שלוחים ורבנים.

• גלריה א' | גלריה ב'. צילום: י' בלינקו

על הכנס העיבה תקרית מצערת. הפרעה בוטה קטעה לרגעים אחדים את מהלך האירוע בהתזת גז רעיל באיזור היציעים התפוסים עד אפס מקום. הגז שהתפשט במהירות באולם הביא לפרצי שיעול קשים מצד אלפי המשתתפים שמיהרו להמלט החוצה, והכנס נקטע באחת לזמן ממושך, כאשר בחוץ ממשיכה הדרמה וגורמי משטרה שהוזעקו עוצרים חשוד במעשה.

אדם אחד התמוטט ואיבד את הכרתו בזמן נאומו של הרב קרינסקי כתוצאה משאיפת הגז, ובאולם נוצרה התרחשות סביבו עד שצוותי ההצלה טיפלו בו. למרות האירוע, הקהל הגיב באיפוק מופתי ולא נגרר לכל התלהמות בתגובה למעשה שהוא חציית כל קו.

הערב הונחה על ידי המנחה הוותיק, איש ירושלים, הרב נפתלי רוט, והחל באמירת פרקו של הרבי בתהילים, על-ידי השליח הרב יוסף-יצחק חיטריק. בהמשך נשא דברים נרגשים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, מזכיר בי"ד רבני חב"ד ורבה של נחלת הר חב"ד.

על מסכי האולם הוקרן סרט מרגש ובו קטעים מהערב המיוחד שנערך בבסיס צה"ל שאליו היו התמימים אמורים להגיע. מפקד הבסיס משמיע דברים נרגשים על תרומתם הגדולה של חסידי חב"ד לחיילים ועל הכאב של כל החיילים בהיוודע להם הבשורה הנוראה. באירוע נטל חלק גם איש העסקים מר ארקדי גידמאק שהמנחה ציין את תרומתו הנכבדה למימון חלק מהוצאות האירוע.

המנחה הזכיר גם את היוזמה הברוכה לכתיבת ספר תורה לעילוי נשמת שלושת תלמידי התמימים, יוזמה שיצאה מישיבת תומכי תמימים בקרית גת, ומקיפה את כלל תלמידי התמימים.

הרב ציון ביטון, והרב דוד גולן, סיפרו בכאב על בניהם יוני ומוישי ע"ה. על התכונות הנפלאות ועל הסיפורים הרבים שהחלו להחשף במהלך ואחרי ה'שבעה'.

הרב יוסף-ישראל הכהן הנדל, רב של קהילת חב"ד במגדל העמק ששכל את בנו לוי ע"ה בתאונה הקטלנית זעק בקירות ליבו: "כשתמימים נהרגים בדרך למבצעים של הרבי, זה אומר שיש רח"ל קטרוג גדול, זה דבר לא פשוט שנופלים חללים כך, עלינו להתעשת ולעשות משהו בצורה מיידית".

הרב הנדל דיבר על נושא האחדות, והקשה בכאב: "לפני הכינוס הזה התפרסם מכתב עליו חתמו 11 משפיעים שקראו שלא לבוא לכנס האחדות. אני רוצה לשאול, איך לא רעדה ידם של אותם משפיעים בעת שחתמו נגד הכינוס?! הרבי חילק למשפיעים קונטרס אהבת ישראל, ומשפיע שלא מקיים את העניין הפשוט הזה של אהבת ישראל, הוא פועל נגד הרבי. אפילו אומות העולם, בשעה שיש מצב חרום, שוכחים על העניינים האישיים ומתאחדים".

בהמשך נשא דברים הרב יוסף גינזבורג, שבנו מנדי ע"ה נהרג בתאונת דרכים לפני כחודש וחצי. "כולנו משפחה אחת", הזכיר הרב גינזבורג למשתתפים. "עלינו להתאחד". נאומו של הרב גינזבורג לא היה מוסכם על הקהל כולו, אך הציבור כיבד את הנואם ונהג באיפוק.

השליח בחברון, הרב ויקטור עטיה, שבתו חיה מושקא ע"ה נפטרה לפני כמה חודשים סיפר על הקשיים עמם הוא מתמודד. "אני אומר לאנשים בהרצאות: הורים שכולים חשים שהלב שלהם חסר. זה פצע פתוח, מדמם. אנחנו כואבים את כאב האובדן יום יום". הוא הקריא מכתב שכתב בנו בעקבות האסון שפקד את משפחתם.

חבר המזכירות, הרב בנימין קליין היה ראשון הדוברים לאחר ההפסקה הקצרה: "ראינו דבר פלא ביחסו של הרבי למבצע משיח, בניגוד למבצעים האחרים. הוא המבצע היחיד שהוטלו עליו הגבלות. הרבי התנה שני תנאים: באופן המתקבל, שלא יכריחו ולא ירחיקו אף יהודי בעקבות המבצע. איש לא יכול להכחיש את העניין הזה, אבל בנוגע למעשה - לא פועלים".  

אחריו הוזמן הרב יהודה לייב גרונר, חבר המזכירות שתחילה פנה אל המשפחות השכולות בדברי תנחומין: "באחת השנים נפטר בקראון-הייטס בחור צעיר כבן 18 -19, והרבי אמר למשפחתו: 'דעו שבנכם נמצא כבר אצל חותני הרבי, וכבר שומע חסידות ממנו'. פשוט ומובן ששלושת התמימים היקרים הללו אשר היו בקיום שליחותו של הרבי, עסקו במצווה של הרבי, אין כל ספק שהם שומעים את המאמרים והשיחות מהרבי.

"מהי השאיפה של כל אב ואם מחסידי חב"ד? הם רוצים שהילדים שלהם יהיו אצל הרבי, ישמעו שיחות וחסידות... ולמה זה קרה כך? הרבי אמר שעל שאלות כאלו אין תשובה ולא כדאי לשאול את השאלה. קשה לנו למה וכו', אבל עלינו לזכור שכעת הם נמצאים אצל הרבי - איזו שמחה גדולה יותר יכולה להיות?"

"הרבי הצמח-צדק כתב על דברי אדמו"ר הזקן שאחרי שריפה מתעשרים משום שמידת הדין תמה, וכעת הגיעה תורה של מדת החסד וממילא יש צורך בעשירות שלכן אחרי שריפה בונים מחדש כי ההתעוררות של הרחמים היא גדולה הרבה יותר. הרבי אמר על כך שהבנייה צריכה להעשות על-ידי רבים דווקא, וזהו אינו רק במקרי שריפה ל"ע אלא בכל אירוע של מידת הדין.

"ההוראה היא מפורשת: מכיוון שמידת הדין התבטאה ב'מבצעים', דווקא משום כך צריך להוסיף במבצעים הקדושים של הרבי. הרבי התבטא לאחר האסון ב'בית-הספר למלאכה' שכל אחד צריך להשתתף בבניה המחודשת בגופו, בנפשו ובנשמתו. עלינו לעשות כך גם ב'מבצעים': להוסיף, כל אחד ואחד, בגופו ובנפשו ובנשמתו.

"מבצע 'אהבת ישראל' של הרבי היה המבצע היחיד שהרבי הוציא לשמו קונטרס מיוחד שאף ערך אותו. אחדים זכו לקבל אותו מהרבי. הייתה תקופה בה הרבי השתעל מאוד. מישהו נכנס ליחידות, ובסופה איחל לרבי ב"ברכת הדיוט" ש"דער רבי זאל זיין געזונט". אמר לו הרבי כך: כשהחסידים יהיו בריאים - גם הרבי יהיה בריא".

הפירוש בזה הוא שהחסידים הם חלקים בגוף שהראש והלב שלו הוא הרבי. ממילא, כאשר יש פירוד לבבות ואין אחדות זה פוגע אפילו בלב! הרבי הרש"ב אמר שעל-ידי מחלוקת "מקלקלים את הרבי". ההחלטה שלנו צריכה להיות כאן שנצא מכאן באהבת ישראל אמיתית בקרב אנ"ש, ואז נזכה לגאולה השלימה בזכות כך".

מייד אחריו הוזמן לשאת דברים חבר המזכירות ויו"ר ה'מרכז לענייני חינוך' הרב חיים-יהודה קרינסקי. דבריו הנרגשים נאמרו בשפת האידיש ונקטעו פעמים רבות בפרצי-בכי. "הרבי הורה למצוא את הטוב בכל דבר", ביקש הרב קרינסקי מהקהל. "שלושה תמימים יצאו להוסיף באור, ב'מבצע חנוכה'.. דווקא שם קרה האסון. הלא לאחר האירוע ב"בית הספר למלאכה" הרבי הורה לא לעזוב ח"ו. היו משפחות שטענו שעברו את השואה, שרדו את הקומוניזם ולכאורה הגיע הזמן שיבואו אל המנוחה ואל הנחלה... אבל הרבי הורה לא לעזוב.

יש שתי אגרות של אדמו"ר-הזקן המשוייכות להסתלקותו - אגרת כ' (איהו וחיוהי) ו"נפש השפילה", בהן כתוב שהעיקר זה המצוות, גמילות-חסדים. הרבי שואל מה הקשר בין גמילות חסדים להסתלקות? לכאורה זה סותר לגמרי.  מסביר הרבי שעניינו של צדיק הוא אמונת ואהבת ה' גם ברובד המעשי, לא רק הרוחני. לעשות טובה ליהודי זה עניינו של הרבי, ולשמו נסעו שלושת הבחורים...

"פעם משפחה הכניסה ספר-תורה לעילוי נשמת ביתם. הם שאלו מהי השמחה, וכו'. הרבי אמר להם שהם לא יודעים עד כמה מתענגת הנשמה מכך שכל העיר לא אומרת 'תחנון'.

"כשהצמח-צדק לחם נגד הגזירות בתקופתו, שאל הגר"י מוולוז'ין "מי נתן לכם רשות להעמיד את העם היהודי כולו בסכנה?" ענה לו הרבי: ראשית יש לנו את הילדים. שנית - אחדות החסידים תוביל אותם לביאת-המשיח. המשמעות היא שלמרות שהרבי יצליח, כי הילדים ינהיגו בסוף - בכ"ז אחדות החסידים היא זו שתוביל אותם לגאולה".

אחריו הוזמן לשאת דברים רבה של אילת, הרב יוסף העכט משלוחי הרבי לארץ-הקודש. הוא סיפר איך שהעיר את לוי הענדל ע"ה בבוקר התאונה, ולוי ארגן לעצמו ציוד ביודעו שעליו להספיק עד שעות הלילה המאחרות. "ה'מבצעים' באילת נמשכים ברצף ובמהירות, ולוי השאיר בחופזה את התיק על השיש. קראתי לו וביקשתי שייקח את הדברים, אבל הוא אמר לי "נו, זה יהיה כבר לכם"...

"אנחנו מאוחדים בכאב הזה, הכאב הגדול. כרבה של אילת אני מוכרח לספר על אלפי תושבים שקראו בעיתונים וראו בטלוויזיה את המראות והתקשרו בלי הרף לתמוך, להזדהות ולעודד. העיר כולה הייתה מעורבת באסון.

"אנחנו מאוחדים בזעקה ובכאב שהיא חייבת להשמע "עד מתי?". הכאב הזה, רבותיי, צריך ללמד אותנו השקפה חדשה ומחשבה אחרת! דפוסי התנהגות אחרים! יש לנו אחריות שהגלות הזו תגמר. הרבי אמר שהאחריות מוטלת עלינו, וכל אחד צריך לאמץ כאן החלטה שצריך להשתנות!

"הקב"ה ציווה בפרשת השבוע את משה רבינו שיגאל את ישראל. משה מתווכח, ורק לאחר שמונה ימים הוא מסכים. גואל ראשון הוא גואל אחרון; אנחנו מאמינים שביו"ד שבט תשי"א או תש"י הקב"ה הורה לרבי 'לך וגאל את ישראל'. האם הרבי התווכח עם הקב"ה? - ב'באתי לגני' הרבי אומר שאנחנו בדור השביעי אף שיש מספר דברים שלא ברצוננו. משה רבינו לא היה זקוק לחיילים במשימה שלו; הקב"ה נתן למצרים עשר מכות - ושרק ילך ויכה.

"אבל הרבי שאל - אני מניח - 'עם מי אני הולך'? צריך חיילים! כדי לשבור את הקליפות הגסות צריכים אנשים שיעשו את זה! זו המשימה הכי מסובכת מאז בריאת-העולם. והנה, בהסתערות האחרונה נפלו שלושה חיילים, אבל כולנו מאותה יחידה, מאותו גדוד. מאותה קבוצה שהרבי נתן על שכמה את האחריות לבצע את המשימה הזו. אנו נסתער בתנופה מחודשת וכוחות מחודשים, דווקא כאשר רואים את אהובי נפשינו אשר מאיזו סיבה שהיא הקב"ה לקח מאיתנו! כל חסיד צריך לחשוב ולזכור בקומו בבוקר, שהרבי עומד ליד מיטתו ואומר לו שהוא בחר בו למשימה הזו".

הרב העכט מסיים ואחריו עולה לשאת דברים יו"ר אגוח"ח הרב יוסף יצחק אהרונוב. "הוכחנו התחשבות בכל מגוון הדעות", אומר הרב אהרונוב בהתייחסו לאירוע ההפרעה. "המסר הוא להתמיד בשליחות מתוך אמונה איתנה, ולכן, רבותיי, הדבר החשוב הוא שחס-ושלום לא ינצלו את ההפרעה להיפך 'אהבת ישראל'. אדרבה; התשובה תהיה הוספה באהבת ישראל ובזכותה תתבטל סיבת הגלות בביאת המשיח בקרוב ממש".

הדובר האחרון הוא הרב יהודה דונין, מנהל בית-חב"ד בשכונת כרמל בחיפה. הוא מוזמן להציג את התוכנית המעשית שגובשה בכינוס השלוחים של מנהלי בתי-חב"ד בארץ. "אחרי האסונות התגברה התחושה של עד מתי. כמה אנחנו מסוגלים לסבול. ממילא גם מה אנחנו יכולים לעשות כדי להביא את הגאולה בפועל ממש. אני עכשיו מגיע מכינוס-השלוחים, שלוחי הרבי, ותרשו לי לומר שכל המושג הזה של אחדות באיזה שהוא מקום אצל השלוחים אינו משהו שיבוא בבוא היום אל משהו שקורה בחיינו היומיומיים.

"יושבים שלוחים עם דעות שונות, מנוגדות אפילו, ומתוועדים יחד מתוך שמחה ואחדות. אני לא הולך לנתח למה, מאחר ואצלינו מתרכזים בעשייה. בואו נתרכז בעשייה מעשית שכולנו נהיה שותפים לה. אני רוצה להציג רעיון אחד שלוקח מיוזמה עולמית שגובשה בכינוס השלוחים.  

הם הכריזו על מבצע מיוחד תחת הכותרת "שבת אחת, עולם אחד", והרעיון הוא שכולם מתאחדים בשמירת שבת. הרעיון מבוסס על דברי הרמב"ם שמעשה טוב אחד בכוחו להכריע את העולם כולו לכף-זכות ולגרום לו ישועה. ישבנו יחד, השלוחים, וגיבשנו מבצע שמותאם לציבור הישראלי, מבצע קצת שונה, שאנחנו נפעיל אותו יחד בתנופה אדירה מיו"ד שבט עד שבת ט"ו בשבט. אנחנו נפנה לציבור הרחב כדי שיתמקד בט"ו בשבט ובימים הסמוכים לו להוסיף במעשים טובים ובמצוות כדי להביא את המשיח".

בשלב הזה העולתה מצגת מעל המסכים, ותרשים המבצע הוצג לעיני הקהל כולו. הוא יכלול נתינת צדקה בערב-שבת, הדלקת נרות, עריכת קידוש וסעודה שתכלול גם פירות ט"ו בשבט - ע"פ הוראת הרבי. לשיווק היוזמה יוקם אתר אינטרנט, והוא יפורסם באמצעות מצגת שתנדוד מגולש לגולש באמצעות מערכת הדואר האלקטרוני. קהל אנ"ש כולו יגוייס לטובת וקידום הפרוייקט, ואף הופק מנשר מרהיב שיחולק לקהל הרחב.

הכנס תם בחצות והוא לווה על-ידי מקהלת חסידי-חב"ד בניגונים, בניצוחו של ר' נמואל הרוש. על הקלידים היה ר' אלאור ולנר.