ב"ה יום חמישי, י"ב סיון תשפ" | 04.06.20
הרב גורליק ובן-ציון בטיסה, היום
הרב גורליק ובן-ציון בטיסה, היום
לא נוסעים בלי טלית ותפילין / הרב ירחמיאל גורליק

השליח הרב ירחמיאל גורליק מטיומן שברוסיה, יצא הבוקר לאחר תפילת שחרית, בדרכו לטיסה למוסקבה, להשתתף בחתונה הגדולה של בתו של הרב הראשי לרוסיה השליח הרב בערל לאזאר ● בטור משובב הוא משחזר את הרגעים בהם החליט לקחת איתו את הטלית והתפילין, למרות שאמור היה להתייצב מחר בבוקר בחזרה לתפילת שחרית ● על מה שאירע במהלך הטיסה ועל המפגש המרגש עם הדייל הרוסי שפנה אליו בעברית, כדאי לכם לקרוא במילותיו שלו ● לטור המלא >>>
השליח הרב ירחמיאל גורליק
לרגע עלה לי ספק האם לקחת אותם איתי. בסך הכל טיסה הלוך ושוב לכמה שעות בלבד. עד הבוקר אהיה כבר חזרה בעזרת ה' והזמן שאבלה בנסיעה עד השקיעה יהיה קצר מאוד, אך דחיתי מחשבות אלו והכנסתי את התפילין לתיק העליה למטוס.

ככה. כי יהודי לא נוסע מעיר לעיר גם לזמן קצר ללא הטלית והתפילין שלו, בטח לא חסיד חב"ד וק"ו שלא שליח, כאשר קיים סיכוי, גם אם נדיר, שיפגוש בזמן הקצר עד השקיעה ביהודי ויוכל לזכותו בהנחת תפילין.

המטוס סיים את שלב ההמראה ואני חוצה את כל המטוס עד לירכתיו לזכות בברכת 'אשר יצר'. בהגיעי לקצה בקשתי ברוסית סליחה ממי שחסם לי את הדרך וממטבח המטוס אני שומע מישהו קורא בעברית את המילה 'סליחה' תוך שהוא מוסיף ברוסית 'ככה אומרים אצלנו נכון'? אני מביט בתמיהה בדייל ושואל: 'אצלנו'? אתה 'שלנו'? והוא עונה בוודאי ומצביע על התג עליו מופיע שמו שחור על גבי זהב באותיות לטיניות 'בן ציון' כשהוא מתרגם לי את משמעות השם לרוסית.

אז בן-ציון ברנר הוא יהודי מבטן ומלידה. כבר 21 שנה עובד כדייל והספיק גם לגור בארץ בעיר האבות באר שבע למשך שנה ומכאן ידע בסיסי בשפה העברית. אני מסתכל בחלון על השמש שעוד זורחת ושואל את בן ציון: 'הנחת תפילין פעם בחייך'? והוא משיב בחיוב. הוא הולך מידי פעם לבית הכנסת באזור קיטאיגורוד שבמוסקבה. הצעתי לו להניח תפילין כעת והוא התלבט. 'אולי אחר כך.. לא ככה באמצע העבודה'.

אמרתי לו שאחר כך כבר תשקע השמש ולא נוכל עוד להניח תפילין ובכלל, התבדחתי, כדאי לו לחוות מה זה להניח תפילין ככה בשמים 'קרוב יותר' לקב"ה. זה דווקא שכנע אותו. רצתי להביא את התפילין וכשהגשתי לו כיפה הוא חייך כממתיק סוד והוציא כיפה שחורה ויפה מכיס מכנסיו.

הנחנו תפילין ואמרנו 'שמע' כשהדיילות מתעניינות מה אלו הקופסאות הללו שחברם לצוות קושר לראשו ולידיו ככה פתאום באמצע הטיסה. בן ציון לא מתבייש ומסביר להם על ה'ספר תורה' הקטן המונח בתוך הקופסאות הללו שמחברות אותנו ישר עם הקב"ה. 'כאן גבוה הקליטה אליו יותר טובה', הוא מסכם והן מהנהנות בהבנה.

הוא שאל אותי לאן אני טס. סיפרתי לו שאני נוסע לשמוח בשמחתו של הרב הראשי לרוסיה הרב לאזאר, שמחת נישואי בתו, ועל כך שאני נוסע ממש לשעות ספורות ולעצמי אני כלל לא זקוק לתפילין, כיוון שלתפילת שחרית כבר אהיה בעזרת ה' בחזרה בטיומן, אך לקחתי זאת שמא ואולי אתקל ביהודי עד השקיעה...

בן ציון ממש התרגש. סיפרתי לו גם שהיום זה י"ד בכסלו יום החתונה של הרבי שלנו, שאנחנו הילדים שלו, והוא זה שחינך אותנו שלא משנה מה אתה עושה ולאן אתה נוסע, תמיד תחשוב איך 'על הדרך' תוכל לקיים איזו מצווה עם יהודי שתפגוש.

כשהשמש עוד מדמדמת את דימדומיו האחרונים של יום הבהיר י"ד בכסלו הספקנו לומר יחד 'לחיים' ומזל טוב לרבי ולרבנית!
י"ד בכסלו תש"פ