ב"ה יום ראשון, ט"ז ניסן תשע"ט | 21.04.19
לפני ההחלטה הגורלית ■ בלוג שליחות

לפעמים אין ברירה, וצריך לשפוט מישהו, צריך לחרוץ את גורלו בדבר קטן או גדול, אבל... ● השליח בבאזל שבשוויץ הרב זלמן וישצקי מגיש את הבלוג השבועי מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● לבלוג המלא >>>
השליח הרב זלמן וישצקי, שווייץ
זה לי כבר שבועיים, שאני בקורס 'מאמנים' שוויצרי, שמתקיים בעיר הציורית זלצבורג שבאוסטריה. 20 איש משתתפים, רובם באים מהשוק החופשי, חלקם מתחום הפיננסים. רובם ככולם אנשים שהצליחו בחיים. חלק מהותי מהתהליך הוא לחפש קול פנימי אותו נושא האדם עמו מהינקות, הילדות או גיל ההתבגרות. בעדינות אגדיר זאת כקול מחליש, למרות שכמעט כולם גילו גם קול פוצע.

תוך כדי האימון והלימוד אני מבין ומפנים כמה אנו המבוגרים כהורים ומחנכים ואולי אף כדודים או סתם מכרים עלולים להשפיע לטוב ולמוטב על נפשו של ילד שפגשנו, עד כמה יש להיזהר מכל מילה ולפעמים פרצוף או הרמת גבה כשלא ממש צריך.
וכן, כמובן שזה מתחבר לפרשת השבוע.

השבוע בפרשה, בדיני מצורע, ישנה הלכה מעניינת. הדין הוא כזה: אדם מצורע, הרי הוא טמא, ועליו לצאת אל מחוץ למחנה למשך שבוע, עד שיתנקה הנגע והוא ייטהר שוב. "בדד יישב, מחוץ למחנה מושבו".

כדי להגדיר האם הצרעת שלו מטמאת או לא, עליו לעבור שני שלבים:

ראשית, להיבדק על ידי חכם (שאיננו בהכרח כהן) מומחה בדיני צרעת, כדי שיקבע את מהות הנגע.

גם אחרי הקביעה של המומחה, המצורע עדיין איננו טמא. עליו לעבור את השלב הבא: ללכת אל הכהן והוא על פי ההמלצה המקצועית של החכם קובע ומגדיר את האדם כ'טמא'.

כל עוד הכהן לא אמר לו 'טמא אתה' הוא איננו טמא, וזה לא משנה אם הכהן מבין בצרעת או לא.

תשאלו למה? למה צריך שיבוא כהן ויקבע, למה לא מספיקה האבחנה של החכם?

הרבי מליובאוויטש מבאר ביאור אופייני לו, ביאור שנוגע לכל אחד ואחת מאתנו ממש כל יום: ברגע שהמצורע מוגדר כטמא, הרי הוא יוצא מחוץ למחנה יושב לבדו מבוייש ומושפל, הרגשה נוראית. לכן קבעה התורה, שלחרוץ גורל שכזה, יכול רק כהן כי הכהנים נחשבים לאנשי חסד. אהרון היה סמל לאיש אהבה ואחוה, חסד ונתינה. גם בנוסח ברכת הכהנים הרי הם מברכים: "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לברך את עמו ישראל ב א ה ב ה".

לפעמים אין ברירה, וצריך לשפוט מישהו, צריך לחרוץ את גורלו בדבר קטן או גדול, אבל זה חייב להיעשות ממקום של אהבה וחסד מתוך כבוד. זה חייב להיעשות על ידי אדם שיודע לחוש את הכאב והצער של הנשפט, לפני שהוא מקבל החלטה גורלית שכזו.

שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי
כ"ט באדר ב' תשע"ט