ב"ה יום רביעי, ט"ז סיון תשע"ט | 19.06.19
תמימים בפנימיה
תמימים בפנימיה צילום: צביקי שיינר
"חסידים הצילו העיירה בוערת" ● מאמר תגובה סוער

כל מאוויינו מושקעים בלקרב עוד יהודים לאבינו שבשמים. וכשמצליחים לעשות "סירטוק" אוי מה רב אושרנו ● אבל מה עם הילדים שלנו מה עם הנוער שלנו מה עם הסירטוקים שכבר נמצאים אצלנו בבייתנו בבשרינו ואובדים מאיתנו. הרי על כל סירטוק שאנו "עושים", אנו מאבדים שלושה ארבעה סירטוקים שכבר נמצאים אצלנו, בקהילתנו. "ומבשרך אל תתעלם" ועניי עירך קודמים" ● תגובות רבות הגיעו למערכת שטורעם למאמרו של הרב דובי ברוד, היועץ החינוכי. אחד מהם, של הורה כואב במיוחד, מתפרסם כאן בשטורעם
הורה כאוב
אונדזער שטעטל ברענט
ס'ברענט, ברידער, עס ברענט
אוי אונדזער שטעטל, נעבעך, ברענט,
בייזע ווינטן מיט ירגזון,
רסן ברעכן און צעבלאזן
שטארקער נאך די ווילדע פלאמען
אלץ ארום שוין ברענט!
און איר שטייט און קוקט אזוי זיך,
מיט פארלייגטע הענט
און איר שטייט און קוקט אזוי זיך
אונדזער שטעטל ברענט.

העיירה בוערת
שרפה, אחים, שרפה!
עירתנו בוערה כלה,
בה רוחות שחרות יסערו,
להבות חרבן יבערו,
עקבותיה לא נשארו,
היא עולה באש.
ואתם חובקים ידים
בלי הושיט עזרה,
בלי כבות את אש הלהב,
אש העירה.

"שריפה אחים שריפה" הוא שיר שנכתב בשנת ה'תרצ"ח על ידי המשורר היהודי-פולני מרדכי גבירטיג בעקבות פוגרום פשיטיק.

דומה כי מאז פורים תרצ"ט בה אמר הרבי הריי"צ לחסיד להעדיף את מדורת האש ולא לשלוח את הבן לחינוך הקומוניסטי הכפרני, לא בערה העיירה החב"דית בעירה שכזו.

"איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי"

משהו קורה כאן אחים בעשור האחרון. משהו מרעיד את אמות הסיפים, שבש את כל מה שידענו או שחשבנו שאנחנו יודעים. שריפה חסידים שריפה. בתקופה כה מורכבת וסבוכה, אנחנו, האנשים הפשוטים, אלה שיוצאים בבוקר להוביל את הבנים לחיידר ואת הבנות לבית רבקה, בית חנה ולבית חיה מושקא, מצפים שמישהו יביא את הדליים לכבות את השריפה, שמישהו כאן יקום ויראה שמשהו מסוכן קורה כאן.

● "ומבשרך לא תתעלם"

כל מאוויינו מושקעים בלקרב עוד יהודים לאבינו שבשמים. כיצד לקרב עוד צעירים לנשיא דורנו, נערכים כינוסי השלוחים שכל מטרתם היא לטקס עצה כיצד להחזיר יהודים לתורה ולמצוות. מוקמים ישיבות לבעלי תשובה ברמת אביב קונגו תאילאנד ומציפים את העולם במבצע תפילין, בכדי להרוויח עוד "קרקפתא". וכשמצליחים לעשות "סירטוק" אוי מה רב אושרנו.

אבל מה עם הילדים שלנו מה עם הנוער שלנו מה עם הסירטוקים שכבר נמצאים אצלנו בבייתנו בבשרינו ואובדים מאיתנו. הרי על כל סירטוק שאנו "עושים", אנו מאבדים שלושה ארבעה סירטוקים שכבר נמצאים אצלנו, בקהילתנו. "ומבשרך אל תתעלם" ועניי עירך קודמים" אוי מה היה לנו.

יכול שליח לפעול בעיר שנים רבות, ולהפוך לבעל השפעה בעיר, מניח קרקפתות, מזכה יהודים במצה שמורה לחיזוק האמונה. מדליק את הניצוץ היהודי בהדלקת חנוכייה בראש חוצות, אבל מה עם ילדנו שכבר דלוקים, מה עושים שלא תכבה שלהבתם!

כמה יהודים מצליח שליח להעביר לשמירת מצוות מלאה הרי בכדי להעביר יהודי אחד לשמירת מצוות מלאה עלולה לחלוף שנה או יותר. ו"סירטוק אחד מיני אלף...

אבל עד שאנו טורחים ועמלים, מוציאים כספים מתכנסים מטכסים עצה כיצד לקרב עוד יהודים ליהדות.באו נחשב כמה מילדנו שכבר נמצאים בתורה ומצוות, כבר נמצאים בחב"ד, כבר לומדים חסידות, כבר מקושרים לרבי, נושרים. נושרים והופכים לחילוניים גמורים וסוחבים איתם את חבריהם, מחללים את שמו הקדוש של הרבי גורמים צער למשפחותיהם והורסים את מרקם החיים בריכוזיי חב"ד.

אנו יודעים יפה מאד להתכנס לכינוס השלוחים העולמי, כינוס שלוחים הארצי, כינוס השלוחים חוף המערבי, כינוס השלוחים חוף המזרחי, וכינוס המחנכים ברוב פר והדר. מדוע לא מתכנסים כמה פעמים בשנה לכינוס להצלת הנוער הנושר העולמי. כינוס להצלת הנוער הישראלי, כינוס להצלת הנוער הנושר הכפר חבד"י כינוס לנצלת הנוער הנושר הנחלאי. כינוס להצלת הנוער הנושר הלודאי, כינוס להצלת הנוער הנושר דקראון הייטס על 30% הנשירה שבה רחמנא ליצלן.

● "ישראל אף על פי שלא חטא ישראל הוא"... גיוואלד גיוואלד

אינני איש חינוך ולא לי הפיתרון לסופת ההוריקן המשירה את טובי בנינו. אבל בעוד שיש לנו המרץ והכוחות לשלוח שליחים לנפל לתאילנד לפרו ולקונגו, בכדי לפגוש לתרמילאי ישראלי אוכל נבלות וטריפות ועובד על כל עבירה שבעולם, ולזכותו בברכת שהכול נהיה בדברו, או בקידוש של שבת. הבה נשקיע מעט מהמאמצים לחשוב כיצד למנוע מהילדים שלנו להגיע למחוזות רוחניים אפלים אלו של המטיילים הישראלים בתאילנד קונגו ופרו.

חוגים אחרים משקיעים כיום את מרב מאמציהם רק בדבר הזה. לא בטוח שפעולותיהם הן הנכונות, וגם לא בטוח שהנשירה אצלם פחותה, אבל לפחות הם "עושים" ככל שידם מגעת. הם לוחמים נגד האינטרנט, כופים את אנשיהם לעבור לטלפון כשר, לוחצים דרך הילדים במוסדות על הורים המסרבים להישמע להורותיהם, מנסים לבצע הפרדה במוסדות מילדים שקיים חשש שיקלקלו את ילדיהם, ניתן להתווכח על הדרך, אך אי אפשר שלא להעריך את מסירות נפשם על הדרך שבה הם סבורים שתציל את בניהם ובנותיהם מהנשירה. מסירות הכרוכה בנכונות אף להליכה לכלא.

● ומה איתנו

מתוך אלפי המוסדות שיש לחב"ד בעולם, כמה מוסדות יש לנוער שלא מתאים לישיבה רגילה מלחיצה, מוסד אחד שתיים חנוך לנער, גבעת אולגה, מבוא מודיעים, שבקושי רב מצליחים לשרוד כלכלית. כן אנו יודעים להפנות משאבים אדירים לקירוב תלמידי ישיבות תיכוניות, ללימוד חסידות, אך מה עם הילדים שלנו שכבר נמצאים בתוך החסידות מה אנו עושים כדי שהם לא ינשרו ויגיעו למחוזות שאפילו התיכוניסטים הדתיים לא מתקרבים אליהם.

● "כי-אין בית, אשר אין-שם מת"

על רבני ועסקני לחב"ד לשנות פאזה, ולהבין שבשנים אלו מרב המאמצים אמורים להיות מופנים לחשיבה והפניית משאבים אדירים למניעת הנוער הנושר. הנשירה פושה לא רק אצל בעלי תשובה וזה לא ספרדים כפי שאומרים הגזענים מעמנואל, אלו משפחות מה"גז'ע" משפחות שהוריהם מסרו את נפשם על קידוש ה' ברוסיה, מקושרים לרבי, יראי שמים שלא מפספסים תפילה במניין וטבילה במקווה. לא, לא ממשפחות "הרוסות" או מפורדות... הנשירה קיימת אצל כל סוגי וגווני הציבור שלנו מטובי משפחותנו..

כאמור איני איש חינוך ואין לי הפיתרון למניעת הנשירה, אך פטור בלא כלום אי אפשר.

ברור שהנשירה מתחילה בפנימייה. העובדות הן שכל זמן שהילד למד צמוד לביתו, חזר לישון כל ערב בבית, היה אולי מעורב פה ושם במעשי שובבות. אך לא התקלקל, לא נגע בזקן, לא הוריד את הכובע והחליפה, לא הוריד את הכיפה, ולא התנתק מהיהדות, ועבר לגור בתל אביב רחמנא לצלן. הנשירה מתחילה בהגיעו לפנימייה, בה הילד רחוק מעיני ההורים, אין שליטה מי הם חבריו ומה מעשיו והיכן מבלה הוא את שעותיו הפנויות. בפנימייה הילד פורק עול, מסתובב לעיתים בחוסר מעש מתחבר עם חברים רעים, ומתדרדר. הוריו לא מסוגלים לשמים לב לשינוי המתרחש בילדם כאשר בא פעם בחודש לשבת חופשה קצרה, בה בקושי מספיקים הם לדבר איתו. וגם הריחוק טבעי הנוצר מול ילד שלא רואים כל החודש, עושה את שלו. שהרי אין מה לעשות "רחוק מהעין רחוק מהלב, ופתאום ביום בהיר היחד נושר לו הילד ואז כבד מאוחר. "לא ראינו, לא שמענו, לא ידענו, לא הרגשנו, ובצדק, כיצד ניתן להרגיש כשנמצאים בריחוק מקום מהילד ורואים ונפגשים פעם בחודש.

השיר שריפה אחים שריפה, הפך למעין המנון יהודי בתקופת השואה השיר היה להמנון של המחתרת היהודית בקרקוב ולוחמיו שרו את השיר גם בהיותם בכלא הנאצי. אלא ששואה רוחנית גדולה היא מן שואה גשמית. כמו שכתוב "גדול המחטיאו יותר מן ההורגו". עורו חסידים עורו העיירה בוערת, הביאו חביות דליים כוסות ואף כוסיות העיקר הביאו משהו אנו נעשה את שלנו והקב"ה יעשה את שלו.

כ"ח במנחם-אב תשע"א
הגב לכתבה

תגובות
10
1. איטנרנט!
זה מקור האש!
כ"ח במנחם-אב תשע"א
2. צודק
כל מילה אמת!
ישר כוח
כ"ח במנחם-אב תשע"א
3. כמה רעיונות: אורות בכלים
במשך שנות נשיאותו של הרבי הוא נתן לנו כמה טיפים ועצות איך לגדל ילדים חסידיים. בבתי ספר לבנות המורות בדרך כלל מיישמות את העצות הללו פשוטם כמשמעם, ובגלל זה ברוך ה' שם הילדות יותר חדורות עם הרוח החסידית. הסביה היא שהן מיישמות את זה "אורות בכלים".

הנה חלק מהטיפים:

ילד יהודי ישחק עם תשמישי מצווה עוד מקטנותו. ברוך ה' יש צעצועים לילדים הבנויים על קדושה וטהרה. אבל ברגע שהילד גודל קצת, מייד מתחילים לתת לו להיות מושפע ממחשב, רדיו וכל מיני מרעין בישין. פה יש את ההוראה של הרבי לא להכניס טלוויזיה לבית. מחשב זה כמו טלוויזיה ולפעמים גם יותר גרוע. עוד נגיע לזה. בהמשך.

יש גם הוראה של הרבי שלא לשחק את המן הרשע. חלק מאוד גדול של משחקי מחשב יש שם גם את הטובים וגם את הרעים, ולפעמים מבליטים ומשחקים יותר חדי אוב את הרעים. לכן גם משחקי מחשב וחלק מספרי הילדים הקרויים חרדיים מקלקלים מאוד את החינוך.

הרבי ענה באחת התשובות שאין דעתו נוחה מזה שמציירים פנים של בני אדם שלא כפי שהם באמת פנים עקומות, וכו'. האם נשמעים בזה לרבי שלא לעשות משחקי מחשב וקלטות עם קולות משונים? אז איך ובמה ישחקו הילדים. אפשר להקרין דברים טבעיים כמו התוועדיות כנסים וכדומה, ולא חייבים לעשות מתח והצגות.

צריכים לעשות מחשב שיהיה מלכתחילה בנוי על היסוד של "אני לא נבראתי אל לשמש את קוני", ולא שאחרי המעשה יהיה שם הגנה מפני דברים בלתי רצויים. שמלכתילה יהיה בנוי באופן שאי אפשר אחרת. אפשר אפילו לשתף בבנייתו תלמידי הישיבה הבוגרים, כמו שעשו בספר הליקוטים. שבמחשב יהיה את כל החסידות שהמראי מקומות יהיו "חיים": הלחיצה עליהם מביאה את התוכן. זה מצריך המון עבודה אפשר להתחיל שבחורי ישבה יעבדו בזה לחבר קישורים ובינתיים מה שכבר מוכן יימכר/יחולק.

הנסיעה לרבי לתשרי. יש את אלו שנשארים. אסור לסגור את הישיבות בזמן תשרי. צריכים שהישבה תהיה פתוחה ומי שנוסע לרבי ולומד שם, רק הוא נחשב כאילו למד בישיבה.

אותו דבר גם בקשר להתוועדויות חלק ניכר של הבחורים לא מגיעים להתוועדויות של המשפיעים, אבל בו בזמן גם למחרתו הם מרשים לעצמם לישון. אפשר לעשות את ההתוועדות "אורות בכלים"במיוחד לצעירים. שבזמן הסדרים עושים התוועדות, ומי שאינו רוצה להיות בהתוועדות שימשיך ללמוד.

ואחרון: צריכים שיהיה גם ישיבות שלומדים מקצוע ושהם לא ייחשבו מיוחדים עבור בחורים מקוקלים. יש המון בחורים שלא מתאימים לשליחות או לעבודות קודש, והעבודה שלהם בכל דרכיך דועהו אינה צריכה ליהחשב כירידה חס וחלילה.


כ"ח במנחם-אב תשע"א
4. צודק מאוד
כאשר הייתי בישיבה, דיברתי עם המנהל הר' אפרים וואלף ע"ה על יציאה למבצעים, ענה לי הנ"ל שבשעתו הרבי הורה לראש הישיבה ר' מלך ע"ה קפלן כי מבצעים צריכים לעשות בתוך הישיבה.
לא התייחסתי כראוי לדברים שהביא ר' אפרים, הסתכלתי עליו כעל "דור השישי", אך במבט לאחור איני יודע כמה "סירטוקים" הגיעו מאותם מבצעים, אך אפשר לראות בבירור כמה חבל שלא השקענו מספיק בהשפעה בין בחורים.
אגב, ועל זה צריך עבודה בפ"ע, יש לבחון כיצד להוריד בזהירות המחסומים בין בחורים "חסידיים" ל"רגילים" ולראות כיצד יהי' זה גשר לכיוון הנכון.
כ"ח במנחם-אב תשע"א
5. צודק במאה אחוז
.
כ"ח במנחם-אב תשע"א
6. צודק!!!
אין מילים!!!
כ"ט במנחם-אב תשע"א
7. את אחי אנוכי מבקש
סי ברענט.... ואין מי שיכבה את השריפה

הרבי זי"ע יסד את בתי ספר למלאכה למי ?

אם לא לילדים שלנו אז בשנות הכ' תמימים מבתים מיוחסים הלכו ללמוד שם

וב"ה זכו והקימו משפחות למופת

ומה היום ? ? ?

זה שאין וזה שנכתוב וזה שנצעק לא יעזור לנו כלום

בוא ונזכור שהרבי בספר השלוחים רצה שכל אותם שמתעסקים בשדה החינוך יהיו שלוחים !!!

לצערינו המורים והמשפיעים וכו' לא נמנים על צבא השלוחים

לו היו נמנים על הצבא אז חלק נכבד מאותם כוחות עלית היו עוסקים בשדה החינוך

ובנינו ובנותינו היו מקבלים חינוך טוב יותר

אולי הגיע זמן השינוי

אולי הגיע הזמן שהטובים יהיו בשדה החינוך ?

לקרב את בנינו ובנותינו

לשמור על הקיים



כ"ט במנחם-אב תשע"א
8. הכל יפה וטוב (עם טיפ טיפה הגזמה) - אבל הבעיה היא בפנימיה??
העובדות הן הפוכות לגמרי: כל הבעיות בלוד, כפ"ח, נחל'ה וקראון הייטס - הן מילדים שגדלים בבית או בחורים שלומדים סמוך לבית!

נדיר ביותר שהתקלקלות התחילה בישיבה עם פנימיה.

מאיפה ההמצאה הזאת שהאשמה היא בפנימיה?

נ.ב. נא לא להגזים - אין 4 נושרים על בעל-תשובה אחד, וכנראה גם לא נושר אחד על כל 4 בעלי-תשובה. המספרים בקראון הייטס אכן מבהילים, אך עדיין רחוקים מלהיות 30%, גם לא 10%.
כ"ט במנחם-אב תשע"א
9. פנימיה
להפחית את זמן השהות בישיבה עד שבת חופשה מ3 שבועות לפעם בשבועאו שבועים
כ"ט במנחם-אב תשע"א
10. צודק בכל מילה
שיתעוררו קצת מנהלי המוסדות על היהלומים היקרים שהם מחזקים במוסדותיהם יחשבש כל ילד ילדה נער או נערה שזה בנו יחידו וידע שלאף אחד אין בטוח......... שבבית שלו זה לא יהיה
כ"ט במנחם-אב תשע"א