ב"ה יום ראשון, י"ט מנחם-אב תשפ" | 09.08.20
כותב השורות לצד חשיפת המותג בכינוס
כותב השורות לצד חשיפת המותג בכינוס צילום: יוסי פורמנסקי וארכיון שטורעם
האם אפשר למתג את חב"ד? ■ תגובות הגולשים

עשרות תגובות הגיעו לידי שטורעם על מאמריהם של הרב וולף והרב גליצנשטיין, בחרנו לפרסם אחד מהם, את תגובתו של הרב שמואל כהן מקרית גת ●"יסלחו לי הקוראים, בתוך עמי אנכי יושב, כאן בארץ הקודש ושואל את עצמי, האם הציבור יודע את ההבדל בין חב"ד לש"ס או ברסלב. אם יודעים, אולי הדבר היחיד שהם יודעים הוא שחב"ד, בשונה מאחרים, עושים צבא ● אין צורך לקחת את הביקורת או את דברי זושא וולף בצורה אישית. טוב יעשה כל שליח בעירו, אם יחשוב ויתבונן כיצד אחוזים נרחבים בעירו יכירו טוב יותר את תורת הרבי והחסידות"
הרב שמואל כהן סעידוב, קרית גת

קראתי את מאמריהם הרב וולף ושל הרב גליצינשטיין, אך משום מה נראה כי הביקורת נלקחת בצורה אישית ולא עניינית.

בהתוועדות חסידית שנערכה ע"י הרב קפלן (שליח בארה"ב, אחיו של הרב לייבל קפלן ז"ל) סיפר כי במוצאי שמח"ת ערך בעירו הקפות, לשם הגיעו כ-3000 מיהודי המקום. בתום ההקפות, כשכולו נרגש ונפעם מההצלחה הגדולה, נסע במהירות ל-770 לקבל מהרבי כוס של ברכה. כשעבר ליד הרבי סיפר כי מגיע מהקפות שניות בהם השתתפו 3000 יהודים. הרבי שאל, כלא שומע, "אה?". והרב קפלן חזר בהתלהבות על הנתונים, ושוב הרבי שואל כלא שומע, כך במשך שלוש פעמים. בפעם השלישית אמר לו הרבי: "30 אלף"... והמסר מובן.

יסלחו לי הקוראים, בתוך עמי אנכי יושב, כאן בארץ הקודש ושואל את עצמי, האם הציבור יודע את ההבדל בין חב"ד לש"ס או ברסלב. אם יודעים, אולי הדבר היחיד שהם יודעים הוא שחב"ד, בשונה מאחרים, עושים צבא.

האם כשרואים חסיד חב"ד מזמין לשעור תורה, להשלים מניין, לכינוס ילדים ואפילו להנחת תפילין, הם יודעים שזה מגיע מהרבי או שכולם (ברסלב וש"ס) אותו דבר. האם נשות גור שמחלקות נרות בערב שבת בקניונים אינם חב"ד? והסרוגים המחלקים עלונים ועוגיות ומניחים תפילין אינם חב"ד?

אם תימצי לומר שהכל בבחינת "יפוצו מעיינותיך חוצה" והכל חב"ד, כפי שניתן לשמוע מברי דעה רבים (ואינני נכנס כלל לדיון זה) אז מדוע צריכים מיתוג? הרי חב"ד, ברסלב ומעייני הישועה, היינו הך.

היכן ה'ונפלינו' (שהיה הסימן של אחד המושבים בכינוס השנה), היכן הרבי, בכל הפרסומים של חוגים אלו.

אין צורך לקחת את הביקורת או את דברי זושא וולף בצורה אישית (אגב, לא רק זושא מתגורר בכפר חב"ד, אלא גם מרבית צוות ההיגוי). טוב יעשה כל שליח בעירו, אם יחשוב ויתבונן כיצד אחוזים נרחבים בעירו יכירו טוב יותר את תורת הרבי והחסידות. אלו שאינם שומרי תורה וממוות לע"ע, שיניחו תפילין ישמרו כשרות, שבת, טהרת המשפחה וכו', שומרי תורה ומצוות כאו"א לפי דרגתו יהיה מודע יותר לתורת החסידות ולהפצת המעיינות חוצה שע"י זה קאתי מר דא מלכא משיחא וזו הרי השליחות.

יחשוב נא כאו"א מחסידי חב"ד לעצמו, אם היה נשלח הסקר לרבי מה היתה תגובתו. לו הייתי צריך להכנס לרבי ליחידות ולהציג לו תוצאות סקר כזה, ידמיין לעצמו מה הייתה תגובתו של הרבי אליו, שיפעל בהתאם ויגיב בהתאם.

האם שייך להצליח למתג?

ומילה אחרונה לגבי המיתוג: אין ספק כי המיתוג הוא כלי עבודה נעלה וחשוב ביותר בדורנו. כולנו חיים מיתוג כל היום ורוכשים את כל מוצרינו ברשתות ממותגות; אך כמדומני שבניגוד לענפים שונים המסתעפים מחב"ד, דוגמת נשי חב"ד, צבאות ה', בית חב"ד, אותם אפשר למתג, המילה "חב"ד" עצמה, לא ניתנת למיתוג.

חב"ד זהו דבר קדוש ונעלה, שמתחיל מרבינו הזקן וספר ה'תניא', ממשיך בכל רבותינו נשיאינו, תורתם, מאמריהם, הוראותיהם הקדושות. הוא גדול הרבה יותר מלוגו, עטיפה וסמל חיצוני.

וגם לגבי הפרקטיקה בשטח, יש תהיות רבות: האם העלו יוצרי המיתוג על דעתם מה יעשו כל אלו העובדים למען הרבי ללא ליאות, יומם ולילה, אך אינם שייכים למסגרת הרשמית (ומסיבות חיוביות ולא שליליות כמובן).

לדוגמא, מה יעשה רב עיר חב"די, או בית כנסת חב"ד, קהילת חב"ד, שאינה קשורה בהכרח לשליח בעיר. כיצד יפעלו ספריות החסידות, קה"ת, בית ספר חב"ד, כולל לחסידות, מנהלי אתרי אינטרנט וכו' וכו'.

אין ספק כי חב"ד היא דבר מקיף ועצום שלא שייך כלל להכניסו למסגרת מותג.

ב' בשבט תשע"א