ב"ה יום ראשון, י"ט מנחם-אב תשפ" | 09.08.20
כותב השורות, הרב גליצנשטין בחשיפת המיתוג החדש
כותב השורות, הרב גליצנשטין בחשיפת המיתוג החדש צילום: יוסי פורמנסקי
כשלא יודעים לקרוא סקר, זו התוצאה ■ תגובה נוקבת

הצד השווה בכל הניתוח של הרב וולף, שהוא כנראה חי בימות המשיח והוא סבר עד עכשיו שכל עם ישראל כבר נוהר בהמוניו לחב"ד, ולכן הוא מאוכזב מתוצאות הסקר, שמראה שעדיין יש כמה וכמה שעוד לא באים אלינו... ● הרב שלום גליצנשטיין, שליח בשכונת בבלי בת"א וחבר וועדת המיתוג, במאמר תגובה נוקב למאמרו של הרב זושא וולף
הרב שלום גליצנשטיין

קראתי בשקיקה את הגיגיו של הרב זושא וולף. הוא בחר לחדד לנו את תוצאות הסקר, אשר על פי הבנתו מוביל למסקנות עגומות.

בהמשך דבריו סיפר לנו עד כמה מיתוג חשוב ונחוץ אך עם זאת, רק באופן חיצוני, אך בפנימיות חשובה מאוד השמירה על העקרונות והמטרות עצמן, שלשמן יצאנו לשליחות.

אגיב על כמה נקודות.

אמנם הועתקו מספרים והופרחו הסתברויות, אך הניתוח שבא בעקבותיהם חסר יסוד והבנה בסיסיים בניתוח סקרים.

כשאנשי משרד הפרסום שאיתו עבדנו על המיתוג ראו את הנתון ש-10% מאלו המגדירים עצמם 'חילונים' (ולא מסורתיים-חילונים, שקוטלגו בנפרד) ביקרו באירועים של חב"ד ב-3 השנים האחרונות, הם יצאו מגדרם. זה היה נתון מדהים עבורם! לא פחות (והוא כמובן לא כולל את היהודים המסורתיים והדתיים שמעלים את אחוז המשתתפים לעשרות אחוזים, וכן, גם הם יהודים...).

אני לא בטוח בכלל, שבמקום אחר בעולם הנגישות של שלוחים עולה על 10% מיהודי המקום. ההבדל הוא בכך ששאר ה-90% שקופים (מעורבבים בין הגויים) ועל כן ה-10% נראים כ-100%. משא"כ בישראל, שאר ה-90% מולך ואתה חש בחסרונם.

ניקח לדוגמה עיר מסוימת בחבר העמים, אשר על פי נתוני אתר 'איגוד הקהילות היהודית במדינות חבר העמים', אשר בוודאי מדוייקים ומתעדכנים ללא הרף, 80,000 יהודים מתגוררים בה. אני יכול לחתום בעצימת עיניים שלא יותר מ-8,000 יהודים השתתפו בפעילות כלשהי של שליח חב"ד שם בשלוש השנים האחרונות, וכנראה אף הרבה פחות מכך...

הכותב מאוכזב מהנתון ש-19% מתושבי ישראל ה"חילוניים" (לפי הגדרתם) רואים בחב"ד כתובת אולטימטיבית ללימודי יהדות. אכזבתו היא ש-81% לא רואים בחב"ד כתובת.

גם אם נמדוד את חב"ד מול הציבור כולו, וללא השוואה למגזרים אחרים, הרי שכאשר 19% מאלה המגדירים את עצמם "חילוניים" אומרים שהכתובת ללימודי יהדות היא עבורם חב"ד – זה נתון חיובי ומדהים.

וכי למה אדם שאדם שאינו שומר תורה ומצוות ואין לו קשר גלוי ליהדות יחשוב שאם ירצה ללמוד יהדות ילך דווקא לחב"ד?! וכי לא טבעי שיפנה לאנשים כמותו, לאקדמיה, לכל מיני מכוני לימוד מודרניים. אם שניים מכל עשרה אומרים שיפנו לחב"ד – הרי זו ממש הפתעה חיובית.

בהמשך הוא מנסה לנתח את הטבלה שבה המודעות הגבוהה ביותר היא לפעילות בתי חב"ד בחו"ל, ורק אחוז קטן ציינו את שיעורי התורה בבתי חב"ד. גם כאן יש אי הבנה בסיסית בניתוח הסקר. פנו אל הנשאלים בשאלה איזה פעולות של חב"ד הם מכירים. האנשים עצמם נתנו את התשובות (זה לא שהנשאלים נשאלו על שיעורי תורה ואמרו שהם לא מכירים, אלא הם ציינו מעצמם את הפעילויות שהם מכירים).

האם זה לא טבעי שהציבור הרחב מכיר יותר את הפעילויות של בתי חב"ד בחו"ל ואת העזרה לנזקקים ופעילויות החגים של בתי חב"ד בארץ מאשר את שיעורי התורה, שרק אחוז זעיר משתתף בהם?!

הצד השווה בכל הניתוח של הרב וולף, שהוא כנראה חי בימות המשיח והוא סבר עד עכשיו שכל עם ישראל כבר נוהר בהמוניו לחב"ד, ולכן הוא מאוכזב מתוצאות הסקר, שמראה שעדיין יש כמה וכמה שעוד לא באים אלינו...

אם הוא רוצה לומר שעדיין עבודה רבה לפנינו – הסקר בהחלט משקף זאת, אבל לא לראות את ההישגים ואת ההצלחה העצומה שהסקר מלמד עליה – זו ממש עצימת עיניים.

אם בשכונת בבלי בתל אביב יבואו 500 יהודים לאירוע של חב"ד – זה יהיה הישג אדיר, למרות שעדיין יש 12,000 אלף יהודים שלא באו. אז האם אני לא אמור לשמוח על ההצלחה ולחוש סיפוק מההישג, למרות שאני יודע שעדיין עבודה רבה לפני?!

וכמובן, בכדי ליצור רושם רציני, מצטטים שיחה מהרבי שנותנת רושם כאילו תוצאות הסקר עומדות בסתירה ואידך זיל גמור.

***

מכאן הוא עובר למיתוג, ומספר לנו שאף ללא המיתוג יהודים נכנסים ומוצאים את בתי חב"ד על אלפי ה'לוגואים' שלהם. ובכן, הרעיון למתג את בתי חב"ד לא התחדש היום או אתמול.

עצם העובדה שאלפי בתי חב"ד יצרו לעצמם סמלים מלכתחילה, רק מעידה על רצונם והמשאבים שהם השקיעו כדי להתמתג. על כן, הצגת הדברים כאלו בימים אלו נולד מושג חדש בליובאוויטש – מגוחכת.

די בהצצה בלבד לאתר חב"ד העולמית כדי לראות את שלל הלוגואים ותתי-המותגים המיועדים לכאורה, ובטעות, להעצים את פעילות חב"ד.

לא רק שבמצב הקיים הקשינו על הציבור לזהות ולהזדהות עם מגוון פעילויות חשובות, בנוסף, שיחקנו לידי אלה הפועלים ללא סמכות והכרה ושמחים על הערבוב והבלגן, אשר מקשים על זיהוי ברור.

אלא מאי, במקום לפעול באופן חובבני, ללא כל הבנה בשיווק ופרסום, ופעמים רבות מתוך מניעים אגואיסטיים שגויים, התאספנו אנו, קבוצת שלוחים, ולא תושבי כפר חב"ד הבקיאים מאוד בתורת הרבי והוראותיו בענייני שליחות, אך משום מה בדרך למעשה בפועל משהו משתבש... ויתרנו על הלוגו הגדול שלנו, והבנו מאנשי המקצוע המעולים בישראל כי ככל שגם ניראה מאוחדים (שהרי בפנימיות ודאי שכולנו מאוחדים מאז ולעולם) כך נצליח יותר לפעול ולמשוך קהלים חדשים.

ונכון, מיתוג הוא לא עיקר. הוא אפילו טפל. אבל הוא כלי חשוב להעצמת נוכחותה של חסידות חב"ד ומוסדותיה ולהרמת קרנו של מפעל השליחות, ואנחנו צריכים להשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותנו.

אם חב"ד הגיעה להישגים ולהצלחות גם בלי מיתוג – המסקנה הנכונה היא לא שהמיתוג אינו נחוץ, אלא שבעזרת המיתוג נגיע להצלחות גדולות על אחת כמה וכמה. חב"ד הגיעה להישגים גם בלי התוכניות המצויינות של JEM, אז האם המסקנה היא שאפשר לוותר עליהן?

הכותב הוא שליח חב"ד בשכונת בבלי בת"א וחבר צוות המיתוג.

כ"ט בטבת תשע"א
הגב לכתבה

תגובות
1
1. הרב גליצנשטיין והרב וולף היקרים מפז
היוכוח הענייני ביניכם נראה טוב מאוד ואני מסכים עם שניכם בעניין של מצד אחד להסתכל על החצי כוס המלאה ומצד שני לדאוג לזה שאף יהודי לא ישאר בגלות.
חב ל מאוד שבשורות האחרונות עברת לפסים אישיים בעניין של מעשה בפועל של הרב וולף או לא בפרט שציינת בעצמך את הפעילות הברוכה של JEM. אתה זכית ב"ה לצאת לשליחות של הרבי והרבה בעזרת הכשרונות הברוכים שיושבים בצא"ח החל מהרב אהרונוב הרב ברוד הרב הלפרין פינסון הרב זקס. גב' גולדשטיין , אריה וכו' וכו' מי שבאפשרות ללטוש יהלומים ועושה משהו אחר חוטא למטרה. לך יש את הכשרונות להיות בשטח שכונת בבלי ולרב חנן יש כשרונות לרמת אליהו, ולרב מוני אנדר כשרונות בצא"ח ולרב וולף כשרונות ברוכים מאוד ב JEM שמנסיוני מדובר על חקירות ודרישות להגיע למטרה של רעיון בודד עם יהודי שפגש את הרבי או כתי"ק וכו'.
בקיצור יישר כוח לכל העושים במלאכה ובעמדינו בימים הסמוכים לי'' משבט ראש השנה להתקשרות צריכה להיות ההכנה כדבעי מתוך אחדות ואהבה כפי שהרבי בכה באריכות במאמר הראשון. והוסיף מיד אחרי המאמר שהוא יעזור בהכל אבל העבודה היא שלנו ושלא נשים פייגעלך אין די בוז'ים אלא העיקר לעשות ולא להסתפק במה שעשיתי עד עכשיו
ונזכה זעהן זיך מיט'ן רבי'ן דא למטה והוא יגאלנו
גוט'ן ערב שבת
ב' בשבט תשע"א