ב"ה יום ראשון, י"ט מנחם-אב תשפ" | 09.08.20
מימין: הרב דוד רסקין שי', הרב חיים הורוויץ (טאשקעטער) ע"ה והרב שמעון לזרוב שי'
מימין: הרב דוד רסקין שי', הרב חיים הורוויץ (טאשקעטער) ע"ה והרב שמעון לזרוב שי' צילום: עיבוד מחשב
"נסענו לשם כי יש קונטרס של הרבי 'ביקור שיקאגו'..."

המשפיע ב-770 שאל את הבחורים לאן הם נעלמו כמה ימים ולא הופיעו בסדרים, והבחורים ענו: רצינו קצת חופש, קצת אוויר, ונסענו דווקא לשיקאגו, כי יש קונטרס של הרבי הריי"צ הנקרא 'קונטרס ביקור שיקאגו', לכן בחרנו בעיר ה'חסידית' הזו דווקא... ● קטעים ממדורו של יצחק כהן השבוע ב'כפר חב"ד'
יצחק כהן
כאשר הסתיים 'סדר-חסידות' של הלילה ב-770, בשעה 9:30, זו השעה שבה אתה מתחיל להכיר טוב יותר את התמימים. כל אחד פונה ל'תחביבים' שלו, אלה שנפשו חפיצה בהם, במהלך כל היום כולו, רק ש'סדר' הישיבה מונע מהם זאת מהם. זהו זמנם הפנוי של התמימים בו יכלו לעשות כרצונם ולתמימים ב-770, אסור לשכוח, היה מעוף די גבוה אפילו בסולם יעקב...

רובם הגדול ממשיכים לעסוק בלימוד שעות ארוכות. בעלי החסידות ימשיכו את 'ההמשך' שלהם במאמרים או בשיחות, בעלי ה'נגלה' יגלגלו שוב את ה'קצות', וימשיכו להתווכח במשך שעות רבות על שיעורו של ראש-הישיבה הרב מענטליק ע"ה. ויש את אלה היושבים ומחשבים 'חשבונו של עולם', ומספרים על השלוחים, ויש שלא נחה דעתם של אלה, עד שהם מעלים על שולחנם את נשיא ארצות-הברית של אמריקה, במתן עצות מחכימות ומועילות כיצד עליו לנהל את הכפר הגלובלי הקטן...

תמיד, אבל תמיד, יעלו לדיון הזה החסידים המיוחדים.

הרב דוד רסקין – ישלח לו ה' רפואה שלימה בקרוב ממש – היה אחד מהאנשים המדוברים באותם פגישות ליליות. המפגשים הללו היו על 'יבש', ללא כיבוד או שתיה קלה, אך הם נמשכו שעות רבות, וריתקו את כל חברי ה'פאנל', כשמדי פעם מצטרף עוד תמים, ומישהו התנדב לספר לו בתמצית, את פרקי ה'עלילה' הקודמים.

אנחנו עכשיו עם הרב רסקין: הרב רסקין משמש זה עשרות שנים כמנהל והאחראי על תלמידי התמימים ב-770, ובכללם חברי הקבוצה מארץ-ישראל. אדם רגיש, שהבחורים היו כל עולמו, ותמיד ידע לתת את המילה הנכונה במקום הנכון.

הרב רסקין זכה לקירובים רבים מהרבי, והשמועה מספרת כי כאשר כתבו לרבי – מתוך 'דאגה' לרב רסקין... – שאולי ייטלו ממנו את הניהול של צעירי אגודת חב"ד המרכזית היות והוא עסוק מדי בישיבה – דחה הרבי את העניין, והרב רסקין נשאר על משמרתו, בהוראת הרבי, בכל התפקידים שמילא במסירות-נפש מתוך התקשרות לרבי.

הרב דוד רסקין היה גם ה'בעל קורא' אצל הרבי בימות החול, וכולם זוכרים את הסרטים של הרב לוי יצחק פריידין ע"ה, כשקולו של הרב רסקין, שהיה מיוחד, נשמע ברקע יחד עם המזוודות וההמולה – הבריאה מאוד – שהייתה בתשרי ב-770.

אחת בשנה, בכל שנה, יצא הרב רסקין מ'הכלים' והיה מתוועד עם התמימים במהלך הלילה, בליל שביעי של פסח. כל מי שהשתתף בהתוועדות הזו יודע עד כמה הייתה ההתוועדות הזו מיוחדת במינה, ואף תמים לא רצה לוותר עליה.

הלשון הציורית של הרב רסקין היא ייחודית, לצד חסידותו. מספר הרב רסקין: פעם אחת היו כמה תמימים שנעדרו מהסדרים בישיבה, למשך כמה ימים. חיפשו אותם בכל מיני מקומות, אך הללו נעלמו.

כעבור כמה ימים הגיעו הבחורים לסדר חסידות, כאילו דבר לא אירע. פניתי אליהם, מספר הרב רסקין, ושאלתי היכן היו. הבחורים ענו שהם נסעו לביקור בעיר שיקאגו.

שיקאגו? שאלתי את הבחורים. מה יש לכם לעשות שם?

והבחורים ענו: רצינו קצת חופש, קצת אוויר, ונסענו דווקא לשיקאגו, כי יש קונטרס של הרבי הריי"צ הנקרא 'קונטרס ביקור שיקאגו', לכן בחרנו בעיר ה'חסידית' הזו דווקא.

אתם מבינים, מחייך הרב רסקין, הם נסעו באמצע סדרי הישיבה, ועוד מנסים להיות בחורים חסידיים הנוסעים רק למקום המוזכר בחסידות...

מטבעות הלשון בהתוועדות הזו חזרו על עצמם כל שנה מחדש, אבל היו מרתקים כאשר נשמעו מהרב רסקין. הנה 'מילון' קצר: כוס תה, הוא ה"זכוכית תה", סודה היא "מים קופצים", כאבי בטן הם "כאבי המעיים", וכן על זה הדרך.

פעם אחת, מספר הרב רסקין בהתוועדות, הייתי בארץ ישראל ובאמצע הצהריים אני שומע יהודי מכריז "מעריב, מעריב". השתוממתי. הן השמש באמצע הצהריים, לא שקיעה ולא משחשיכה, והלה צועק "מעריב". כאשר שאלתי יהודי חרדי שעבר בסביבה הוא הסביר לי שיש "פאפיר" הנקרא "מעריב", ואין הכוונה לתפילה. לתפילת מעריב...

אהבנו את הרב רסקין בשל רגישותו לתמימים, וההתוועדות הזו מדי שנה בשנה, חיזקה את אהבתנו לאיש המיוחד הזה.

טשקנט'ער ושמעון'קה

אבל היו חסידים, מפן אחר, שגם הם היו עולים לשולחן הדיונים.

ב-770 של היום-יום, וב-770 של הימים החגיגיים, תמיד היו חסידים מיוחדים שדי היה בהזכרת שמם כדי להעלות חיוך. אתה גם נזכר באימרה שנונה שלהם, או במעשה 'קונדס' חסידי, ושוב – חיוך.

ב-770, של שנות המ"מים בעיקר, די היה בהזכרת שמו של האיש כדי להעלות על כלל השומעים חיוך רחב. כולם ידעו שהאיש הזה, המבוגר יחסית, לעולם לא 'ייתפס' רציני מדי או נירגן. החסיד הזה שהיה מסובב בייסורים בריאותיים, היה שש ושמח, צוהל ורוקד כל היום כולו.

לא נלאה אתכם, ונספר לכם כי אנחנו מתכוונים, אם עדיין לא קלטתם, לר' חיים טשקנט'ער ע"ה (נכון שעכשיו גם אתם מחייכים?).

המשך המדור הנפלא – השבוע ב'כפר חב"ד'.

י' באלול תש"ע