ב"ה יום ראשון, י"ט מנחם-אב תשפ" | 09.08.20
בעיניו הק', בפנים מאוימות
בעיניו הק', בפנים מאוימות צילום: ארכיון שטורעם
הרבי נעצר, והישיר מבט נוקב לעבר הקרטון ● דעה

היה זה ביום הקדוש לפני עשרים שנה בדיוק. יום כיפור תש"ן – תהא שנת נסים ■ כמה צעירים הגו רעיון ולקחו "צינור" מרובע מקרטון אשר בתחתיתו מראה אחת ואילו בחלקו העליון מראה נוספת המשתקפת אל מול המראה התחתונה ■ בזמני התפילות עמדו "כעבדי' קמיה מריא", כיוונו את הקרטון כמובן לפינה ה"מזרחית דרומית", מקום אשר בו יושב המלך על כסאו הרם ■ אחד השלוחים כותב לשטורעם לקראת יום הכיפורים על המעשה המזעזע, ולקח בצידו


מאת מאת מנחם מענדל רעצ'ניק

ידוע ה"קאך" של רבינו נשיאנו בציון מלאת עשור, שני עשורים או שלשה וכיו"ב.

מוגש לרגל מלאת "עשרים" שנה – בגימטריה "כתר" – לימי ההוד של תשרי שנת נסים שגם הי' כקביעות שנה זו – ר"ה שחל בשבת, עליה הכריז הרבי – "א שבת דיקע יאר".

היה זה ביום הקדוש לפני עשרים שנה בדיוק. יום כיפור תש"ן – תהא שנת נסים. לא, אין כותב השורות בא בזה בתיאור ה"ברכה לתמימים" שכל התמימים חזו והתברכו בה. כמו"כ אין כוונתנו בתיאור ה"מראה כהן" בעת ה"נאפוליונ'ס מארש" המלכותי נורא ההוד. בכוונת הכותב לתאר דווקא מס' שניות של "ציור" מבהיל וקדוש אשר התרחש ביום הקדוש – יום הכיפורים. מחזה אשר קרוב לודאי שנשכח ומעטים בודדים מאנ"ש זוכרים אותו. אשר ע"כ נבוא בשורות הבאות "להנציח" את המחזה הנורא הלזה וההוראה המתבקשת ממנו – ללא אחריות כלל וכלל – ובהקדים:

באותן שנים החלה ב"בית חיינו" מודה חדשה ו"מנהג" מוזר אשר עד היום הזה "לא נודע למי".. וקשה לדעת מי הוא "מייסדו ומחוללו".

כמה צעירים הגו רעיון (שכנראה העתיקוהו מ"חיזו דהאי עלמא") ולקחו "צינור" מרובע מקרטון אשר בתחתיתו מראה אחת ואילו בחלקו העליון מראה נוספת המשתקפת אל מול המראה התחתונה. ב"מלאכת מחשבת" ו"צאצקע" זה (הנקרא "פריסקופ" בלע"ז"..), החלו להשתמש כו"כ צעירים ותמימים בימים הנוראים ובזמן שמחתינו כאשר בזמני התפילות עמדו "כעבדי' קמיה מריא", כיוונו את הקרטון כמובן לפינה ה"מזרחית דרומית", מקום אשר בו יושב המלך על כסאו הרם. אני הקטן אינני זוכר דבורים והתפלספויות סביב "צעצוע נאה" זה, האם זה לנח"ר לפניו או חלילה ההיפך הוא הנכון.

זאת אוכל לומר את אשר עיני ראו ולא זר: שלא כ"מנהג" כו"כ מאנ"ש לאחרונה "לקפץ ולכרכר בכל עוז" גם ביום הקדוש...

בשנים כתיקונן כאשר זכינו וראינו מלך ביופיו, כאשר בית רבינו שבבבל עמד על מכונו והיכלו, יכולת ביום כיפור לחוש באויר את המתח וה"אונגיצעגנקייט" השורה על פניו הק' של הרבי. בכניסתו ויציאתו של הרבי לתפילות ביום הק' הי' חיל ורעדה ושקט מוחלט. "איש לא צווח"... כך, באוירה רצינית ומאוימת זו ולאחר "סדר עבודה" זה, כאשר נסתיימה תפילת המוסף והרבי יצא מביהמ"ד. באמצע השביל ממש (בסמיכות לבימת הקריאה עלי' עמד כותב השורות וצפה במחזה עם עוד כמה מהת' ואנ"ש), לפתע נעצר הרבי מלא קומתו, כך עם הקיטל און "מיט א טלית איבער'ן קאפ", עומד על מקומו, פונה מעט ימינה לכיוון בחור שהחזיק צעצוע הנ"ל. מביט הישר לתוך הקרטון הזה.. ואח"כ מיד מביט בעיניו הק' בפנים מאוימות לעבר הבחור נושא הקרטון.. (אומלל הי' אותו בחור וייתכן והי' מעדיף שתיכף ומיד ממש "תפתח האדמה את פי'" וכו'...).

עד כאן כתבתי "דברים כהווייתן" עם אחריות מלאה, מכאן ואילך – "ללא אחריות כלל וכלל"...

זעזוע עבר גם בכל מי שראה מחזה מבהיל זה. חשת באותם רגעים מעין תביעה עמוקה של "אי מלכא אנא, עד השתא, אמאי לא אתית לגבאי"...

האם אנו מכתיבים את הנהגותינו רק לפי ההרגש שלנו, או שמא שיחות הקודש – על הוראותיהן ותביעותיהן – הן הן אלו שמכתיבים את חיינו...

בזהירות נאמר שלכאורה הנהגה האמורה היתה למורת רוחו של רבינו ומכאן האי שביעות רצון על פניו הק'. דבר זה כבר נתבאר בארוכה היטב היטב בשיחות הקודש דכמה שנים לפנ"ז – י"ג תשרי תשמ"ג (ושם בתוך הדברים החריפים – "מפעם לפעם נסיתי להעיף מבט כדי לרמז שהנהגה זו (לעמוד בשעת התפילה כ"בול עץ" ולהתבונן רק ברבי – הכותב) היא היפך הרצון, כלומר לא רק שלא לרצון אלא היפך הרצון! וגם זה – ללא הועיל!") וכ' מר חשון תשד"מ, עיין שם.

לדאבון לב, אין זה סוד וכולי' עלמא לא פליגי ש"בחשיכא שרינן" – חושך כפול ומכופל כאשר "אין אתנו יודע עד מה".

בימים אלו במיוחד, כאשר גוברים הגעגועים לראות פני הרב ואור וחום ההתקשרות מקבלים תאוצה, איש איש כפום שיעורא דילי' ולפי רמת התקשרתו ודביקותו ברבינו. השאלה הנשאלת היא האם הגעגועים והתשוקה העזה שלנו בראיית פני הרב, יש בהם גם משום החלטה תקיפה לשנס מתנינו בשנה החדשה ולמלאות רצונו הק' של הרבי?

בתקופתינו אנו, בה לדאבוננו מאיר העצם בלבד, ואילו הגילויים הינם בבחי' "יושב בסתר עליון", נראה שהוראת ה"היום יום" (ט' אד"ש): "גודל התשוקה להתקשרות, יכול להשביע רק כאשר ילמוד מאמרי החסידות שאומר הרב וכותב, כי בראיית פנים בלבד לא סגי", מקבלת משנה תוקף רב ועצום (וראה גם "היום יום" המפורסם דכ"ד סיון).

כאשר אנו עומדים בימים נוראים ובפרט ב"אחת בשנה" ומלאים געגועים ותשוקה עצומה ל"אחת בנשמה", אי אפשר שלא להשפיל מבט מבושה פנימית ולשאול את עצמנו איפה היינו כל השנה כולה. מדוע "עד השתא לא אתית לגבאי", מדוע לא עשינו כל שביכולתינו למלאות רצונו הק' ותביעתו המהדהדת "עשו כל אשר ביכולתכם". מדוע לא חיפשנו להיות מה"אתית לגבאי". דהיינו לקיים גזרותיו ולמלאות "תאוותיו" ופנימיות רצונותיו דהמלך ולא לחשוב רק אודות מילוי רצוננו שלנו והרי "ידע איניש בנפשי"'...

ויה"ר שנזכה ל"תהא שנת עשי'" ובאופן דעשירות מופלגה לנח"ר רבינו ועוד וג"ז עיקר – באופן דשנת "770 – פרצת" עד לפריצת כל גדרי הגלות ומלכנו בראשינו נאו ממש, אכי"ר.


ה' בתשרי תש"ע
הגב לכתבה

תגובות
15
1. יונה
אנא כתוב כתבות בשפה עברית כזאת שגם 90% מעם ישראל יבין .

אנו לא העליתה של ה"מסנגדים"
ה' בתשרי תש"ע
2. מנהג רגיל באותם שנים, וגם בשנים לאחרי זה!!
ה' בתשרי תש"ע
3. לא הבנתי. שמישהו יסביר מה הרעיון של הצינור.
ה' בתשרי תש"ע
4. סוף דבר !
סוף דבר - לא הבנתי, מה אתה ב ד י ו ק רוצה?!
ה' בתשרי תש"ע
5. קרומע קאפ
היש דבר יותר נפלא מההשתוקקות והנסיונות לראות את הרבי יותר טוב בכל מחיר? האם גם על זה צריך לחלוק?
זהו??? נגמר לכם על מה לכתוב ולהתלונן???
ה' בתשרי תש"ע
6. חזק!!
ה' בתשרי תש"ע
7. למגיב 5
צודק הינך במאה אחוז. אין כמו ההשתוקקות בראיית פניו הק' של הרבי.
אבל כשהדבר בא במקום תפילה הדבר - ע"פ תחנוניו הרבים של רבינו - מ-ו-ש-ל-ל בתכלית.
באם הנך חולק ע"כ, לא עם כותב השורות עליך להתווכח כ"א על הרבי בכבודו ובעצמו....
ה' בתשרי תש"ע
8. נא לתקן הכותרת
לא "הרבי נעצר" אלא "הרבי עצר"!
ה' בתשרי תש"ע
9. צריך לדון כל אחד לכף זכות ולחשוב תמיד בכיוון חיובי
מדוע לצאת מתוך הנחה שכל השנה לא ניסינו למלאות רצונו של הרבי ? נכון אמנם, שלא הכל הצלחנו לעשות כמו שצריך ויש הרבה מה לשפר ואכן גם נשפר בעזרת ה'. אבל הטענה "איפה היינו כל השנה" לא תמיד נכונה.
תמיד צריך לשאוף להשתפר ולעשות עוד ועוד כדי לגרום נחת רוח לרבי, אבל כיוון המחשבה צריך להיות חיובי.
ה' בתשרי תש"ע
10. רצה המשורר בשירו? רק שנבין אותך
אתה היית ב770 בזמנו והיה לך "בלאטה" שנלחמת עליה בכל תוקף
בישביל מה זה היה מיועד? אלא לראות את מלכינו
אני לא יודע למה הרבי צפה באותו בחור
אבל אספר לך לך סיפור ששמעתי מהמשפיע רב מענדל
הוא דיבר בהתוועדות על שיחה שהרבי תבע מהחסידים שצריך להסתכל בסידור בעת התפילה ולא להביט בו כי הוא בשר ודם..אמת ויציב
אבל רב מענדל אומר מישמסתכל על הרבי כמו על בשר ודם צריך לבדוק את עצמו..וד'ל
ה' בתשרי תש"ע
11. מולודייץ
אוזגורוד טי מולדיץ
ו' בתשרי תש"ע
12. ומנהר עד אפסי ארץ
האם הרב רעצ'ניק הוא בן דוד של נהרי?

געצאלע
ו' בתשרי תש"ע
13. מה הסיפור
של הצינור?
ו' בתשרי תש"ע
14. געצאלע היקר!!!
שמור את הרמזים, הסימנים והנהרות אצלך...
מסתמא רבים לא היו כלים לשורות דלמעלה.
לחלק מהמגיבים אומר שעליהם לע-י-י-ן שוב בשיחות ד' י"ג תשרי מ"ג וכ' מרחשון מ"ד.
הנקודה היא פשוטה: ההרגשים ש-ל-נ-ו (טובים וקדושים ככל שיהיו) או השיחות וההוראות הק' ש-ל ה-ר-ב-י...
ויש להאריך בזה ואידך זיל גמור.
ויה"ר שיפעלו הדברים בכותב ובהקוראים ונזכה להתראות עם רבינו פא"פ כי עין בעין בשום ה' ציון וגו'..
שנה טובה ומתוקה ובלשון הרב בימים אלו: "חתימה וגמר חתימה טובה".

איש ובעל הנהרות...
ו' בתשרי תש"ע
15. לענ"ד ולהעיר ולהאיר באתי אני הקטן שליח בקהילה קטנה
נראה לי (אף שכתוב "כי לא מחשבותי ....." "וצדיקים דומים לבוראם" וכו' וכו' )
שהנקודה הכי חשובה הוא: כי אין להתפלל עם צעצוע כזה ביד נקודה
(ראה גם בשו"ע הדינים אם יכולים להתפלל עם משהו ביד)
(ולא מבין איך מתפללים "בכוונה" ודוחפים ונדחפים ואוחזים הסידור ביד ועוד עם צעצוע ביד אחר)
א.י.ל.


ו' בתשרי תש"ע