ב"ה יום חמישי, י"ז תמוז תשפ" | 09.07.20
ר' בנימין ליפקין
ר' בנימין ליפקין
תוהו מול תיקון

עם כל הכבוד להרגשים ולסברות, כחסידים, חייבים אנו להכפיף דעתנו לדעת הרבי. ניתי ספר וניחזי (בנימין ליפקין - עלה במחשבה)
"ויעקב הלך לדרכו". הכריזו כולם במוצאי שבת בראשית. וכולנו אכן יצאנו לדרכנו. איש איש לדרכו שלו, הכללית והפרטית. ובכל דרכיך – לימדונו רבותינו והחדיר בנו הרבי – דעהו.

בטרם נפנה לדרכנו, מקום יש עמי להשיב, בקצרה ככל הניתן, לדבריו אבירי ה'שטורעם' של ידידי, עתיר המעש והזכויות, הרב אליהו וילהלם, אשר הערכתי והוקרתי אליו שמורות לו עוד מהימים בהם ניצח בעוז על הפצת המעיינות בעיר בני ברק בהיותו נחשון להקמת 'היכל מנחם' בה וראש מפעיליו.

מבלי להיכנס שוב לתהום הפרושה בין קריאת הקודש 'לכתחילה אריבער' לבין נושאי דגלה לשווא, אזכיר לכולנו, כי אחד ממאפייניה הבולטים של הדעה האישית החסידית – בכל נושא שלא יהיה ועל אחת כמה וכמה בליבון סוגיה מעשית או ערכית בתורת רבנו – הוא המוגבלות הטבעית שבתוכה אנו יכולים לתת דרור לדעתנו.

מוגבלות? כן מוגבלות. עם כל הכבוד להרגשים, לסברות, לפירכות או לטיעוני מחץ, אנו, כחסידים, חייבים, בין אם ימצא חן בעינינו ובין אם לאו, להכפיף דעתנו לדעת הרבי. משעה שמופיעים דברי הרבי בכל נושא, גם אם עומק דעתנו ורוחב הרגשתנו, ייטו לקו אחר, אין לנו אלא דברי בן עמרם.

ניתי, אפוא, ספר וניחזי, ולו במספר דוגמאות, בדבריו הקדושים והמפורשים של הרבי.

באיגרת שכותב הרבי ביום ב' ניסן תשי"ח (אג"ק חי"ז עמ' ה') להנהלת צעירי אגודת חב"ד והנהלת רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש:

"א) כשמתקבלת מכאן איזה הצעה או גם הוראה, מובן וגם פשוט שאין הפירוש שאפשר לבזבז על זה סכומים בלתי מוגבלים וכחות בלתי מוגבלים, כי כשלוקחים על עצמם התחייבות יש לסלקם במועדים הקבועים, ואם ההתחייבות בלתי מוגבלת אין זה בא בחשבון.

"ב) על-פי הנ"ל מובן שבהנוגע לנסיעות לקיבוצים וכיו"ב, קביעות שיעורים ויסוד בתי ספר וכו', הרי זהו ענין ככל פעולות האדם בהגבלה, מתאים להנקודה האמורה".

דומה שהדברים הברורים מדברים בעד עצמם ואינם עולים בדיוק בקנה אחד עם הפסילה הגורפת של כיוונים כאלה וקיטלוגם לתחום "חישובים מיותרים".

בדבריי בטורי הקודם ('לכתחילה אריבער או הפקרות'), הקדשתי פיסקה או שתיים למוסדות שקמים, הכא והתם, ללא כל צידוק הנראה לעין ומהרגע הראשון של הופעתם על מפת מוסדות חב"ד על-פני הגלובוס, הם מצויים בפשיטת יד שאמורה להסתיר, ללא הצלחה, את פשיטת הרגל, שהייתה הורתם-מולידתם.

והנה, באיגרת-קודש מיום כ"א אלול תשי"ד (אג"ק ח"ט עמ' ש"ה) להנהלת צעירי אגודת חב"ד בתל אביב, כותב הרבי: "ובתור השתתפותי במפעלות חודש תשרי, מוסגר פה איזה סקריפ, אבל כנ"ל הנה השתתפותי הנה רק סמלית כי שיטתי היא שפעולות הרגילות ושוטפות צריכים למצוא האמצעים על אתר שאז סימן הוא שזהו ארגון שיש לו עתיד ויש מעונינים בהתפתחותו".

הדוגמאות באגרות הקודש של הרבי לקו ברור זה, רבות הן ותקצר היריעה מהכילן, אולם דומה שאך למען השלמת תמונה כלשהי, במסגרת קצרה זו, ראוי לצטט נוסחאות בודדות מתוך מאות ואלפים של מענות הרבי כפי שנעתקו מדויקות מגוף-כתב-יד-קודשו, ונשתמרו בארכיוני החסידים.

"בעניין שכותב אודותו", כותב הרבי בפתק מחודש כסלו תשל"ז לרב ישראל לייבוב ע"ה, יו"ר צעירי אגודת חב"ד, "ואשר לפי דבריו אין לפי מצבם האפשרויות לעשות זה בעצמם, הנה אם כן לא לעשות זה בשנה זו".

ניסיונותיי לאתר בארכיוני נוסח מענה חריף במיוחד מהעשור האחרון בטרם ניטל כבוד מבית חיינו בו שולל הרבי מכול וכול הצעה של שליח ותיק שביקש את ברכתו הקדושה לפרויקט כלשהו, אשר מפאת העדר כיסוי בסיסי לו, מגדיר הרבי את הרעיון כולו כ"תוהו דתוהו" – עלה, לפי שעה, בתוהו. אולם הנה נוסח שכתב הרבי לשליח אחר, במענה לדבר דומה, בחודש אדר תשמ"ז: "האמנם יציע עסקן כלשהו דבר כזה!? יתייעץ עם אנשים מסודרים ולא עסקנים מסוג הנ"ל ויעשה כעצתם".

ואולי הציטוט המסכם לרשימה זו, הולם ביותר מכתב הנושא את התאריך ג' תמוז (!) תשל"ה, ומופנה אף הוא אל הרב ישראל לייבוב: "כמובן שכל המבצעים צריכים להתרחב ולהתפשט ביותר ויותר, אבל יחד עם זה לשים לב כראוי גם להשגת אמצעים הכספיים הדרושים לזה ובמידה הדרושה".

*

התרחבה היריעה ושוב אין עוד מקום לממש כוונתי הראשונית רק לפתוח בדברים אלו ולעבור לשתף את הקוראים הנכבדים בהרהור שנולד מתחושה עזה במהלך שבת בראשית. עוד חזון למועד.

תודו, קשה להיפרד משבת כזאת ולו מפני גודש הציפיות המוקדש לה לנוכח ההכרה אותה משנן כל ינוקא, "אזוי ווי מ'שטעלט זיך שבת בראשית", ואידך פירושא והרגשא כל חד לפום שיעורא דיליה.

למאמרו הראשון של בנימין ליפקין לחץ כאן, לתגובתו של אליהו וילהלם לחץ כאן.

כ"ז בתשרי תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
3
1. אריבער פון עפעס - אבער נישט אין לופט אריין
צודק הרב ליפקין בציטוטיו, אך לאידך לא ניתן להתעלם מן הציטוט המוכר שמביא הרב וילהלם, בו קובע הרבי כי אין להמתין מלפעול עד שמלוא המימון יהיה מזומן קודם לכן.

למעשה אין סתירה בין הדברים.

הדרישה היא אכן "לכתחילה אריבער", אולם "אריבער" ממכשול כל שהוא וביחס אליו, אך אין לפרוח באויר בגובה לא פרופורציונאלי לחלוטין - בבחינת "תוהו בעולם התוהו גופא", כהגדרת הרבי במענה לאחד השלוחים בארה"ב, המפורסם בהנהגה זו.

כ"ז בתשרי תשס"ו
2. yossi
In the Farbrengen of Yud Gimmel Nissan Mem Gimmel there's a whole Sicha about L"A of Tohu. Please look at it there.
כ"ח בתשרי תשס"ו
3. ניפנוף משיחי
בארכיוני שמורים עשרות מענות הפוכות מאלו שהביא ידידינו ליפקין. וכבר הורגלנו מספיק לאסופת מענות המצדדות לדיעה אחת ולנפנופם בכל עת,-"דער רעבע געזאגט". המעוניין לחקור ולהציג באמת את שיטת הרבי יעיין בהוראות הרבי ברצינות ולא יתפס על מענות בודדות על מנת שספק גיבובי אידיאולגיות חסרות יסוד.
ב' בחשוון תשס"ו