ב"ה מוצאי ש"ק, כ"ה מנחם-אב תשפ" | 15.08.20
צריך להבין. למה? ככה!

סיגרו לרגע את המסנג'ר, צאו מדפי האינטרנט והצטרפו להתוועדות חסידית עם אתר 'שטורעם' • השבוע מתוועד רבה של ערד, הרב בן ציון ליפסקר
מערכת שטורעם

ידועה האמרה המפורסמת כי עלינו לחיות עם הזמן - לחיות עם פרשת השבוע, כלומר שעבודתנו בחיי היום יום צריכה להיות מושפעת וחדורה בענייני הזמן.

השבוע קוראים אנו בתורה את פרשת פרה, וידועה הקושיה המוזכרת ב'תורה אור' וב'דרושים', מדוע נאמר לגבי 'פרשת פרה' "זאת חוקת התורה", והרי מדובר פה על הלכות פרה אדומה, ולא על כלל התורה, כך שלכאורה מתאים היה להיכתב "זאת חוקת הפרה"!

מוסבר על כך כפי הידוע שהתורה באה ללמד אותנו כלל יסודי בעבודת ה', אשר את כל קיום 'התורה' עלינו לקיים כ'זאת חוקת', כלומר; שקיום התורה והמצות שלנו צריכה להיות באופן של קבלת עול באופן של חוקה - למעלה מהטעם.

האמת היא, שאת ההוראה הזו אנו ראינו גם אצל הרבי, שבמשך שנות הנשיאות הראשונות דרש מתמימים והאברכים שידעו בעל-פה לכל הפחות את תחילת פרק מ"א בתניא: "ברם צריך להיות לזיכרון תמיד", כשבתחילת הפרק מסביר רבינו הזקן כי תחילת העבודה היא בקבלת עול בצורה של חוקה; זוהי תחילת העבודה ועיקרה ושורשה.

הנהגה זו אנו רואים גם אצל משה רבינו ע"ה, שלמרות שהוא הנהיג את בני ישראל במשך עשרות שנים היה בתכלית הביטול והענווה, ודווקא בגלל ענוותנותו / ביטולו, זכה שהתורה תיקרא על שמו - "זכרו תורת משה עבדי".

לפי הנ"ל יכול לבוא אדם ולטעון; אם המטרה היא בביטול ובקבלת-עול, כך תהיה הנהגתי בכל דבר שאני אשאיר את השכל שלי בצד ואת כל קיום התורה והמצוות אני אעשה בקבלת עול! מוסבר על כך בחסידות שבכל מצווה הכלולה בגדר של "חוקים" יש פרט מסוים שהוא "משפטים" ו"עדות", וכן במצווה השייכת לקטגוריה של "משפטים" ישנו פרט מסוים ששייך בו "חוקים" ו"עדות", וכך הלאה..

מובן אם כן, שאמנם ה'קבלת עול' וה'ביטול' זה דבר חשוב ועיקרי, אבל זו "תחילת העבודה" ועל כל אחד להתייגע בקיום התורה והמצוות מתוך הבנה אמיתית.

לחיים, חסידים!

י"ט באדר תשס"ז