ב"ה יום רביעי, ט"ז תמוז תשפ" | 08.07.20
מתוך הסרט "אחד"
מתוך הסרט "אחד"
וייראו אפיקי מים / ב. ליפקין

גלי הדיווחים על פעילויות רווחה המיוחסות לשלוחים, נתקלו באי נוחות מסוימת. וכי זוהי עבודת השליחות? סרט אחד סיפק את התשובה.
בשעת לילה מאוחרת של יום ראשון השבוע, נטלתי לי פסק זמן משגרת העבודה השוחקת. ניתקתי את הטלפונים, סגרתי את 'חלונות' הקבצים שארבו לטיפולי וכיביתי את האור בחדר העבודה, לא לפני שהנחתי תקליטור חדש בכונן ולחצתי על 'הפעל'. למשך 23 דקות תמימות נסחפתי אל המראות.

לנגד עיניי (כמו אל מול עיני אלפי משתתפי המעמד המרכזי של כינוס השלוחים שצפו בסרט החדש מבית JEM), נראו במוחשיות מרוכזת ומדהימה סערת 'צונאמי', שידפון 'קתרינה' וזעף 'ווילמה'.

מתוך המבול הגדול ששטף את פני תאילנד, כילה בחמתו בתים על יושביהם בניו-אורלינס וחולל שמות בפלורידה, צפו, כמו מלאכים, השלוחים.

כמו נחשון בן עמינדב שקפץ אל מי הים, הם היו הראשונים להושטת יד. אלף מילים בכתבות תיאוריות לא ישוו למראה השליח המתהלך בין מאות הניצולים שהסתופפו בבית-חב"ד לבין עשרות מזהי הגופות או למראה השליחה המתרוצצת עם ארגזי המזון הכשר, שלמראם צהבו פניהם של יהודים קשישים ובודדים שנותרו חשופים לעין הסערה.

ההתפעלות האדירה לנוכח היחלצות זו - שאגב כך חשפה לרבים את הזיקה הבוערת בין מרכז השליחות בניו-יורק לבין אלפי הסניפים אשר על פני הגלובוס – היא גם נחלת נשיא ארה"ב, הנראה שח ברגש אודות פעילות חב"ד בנאום סיכום לסופה האדירה שפקדה את ארצו. "במקום שבו נהרסו החיים, חב"ד הצילה חיים", קובע נשיא מעצמת העל העולמית.

*

מעבר לחום המתפשט בלב לנוכח המראות הסוחפים (תרתי משמע), סיפקה עבורי הצפייה הזאת סתירה מוחלטת לעמדה די מגובשת שעד כה התקבעה בתודעתי. אם עד כה למדתי וידעתי על הכוח הגדול המיוחס לראייה, עתה קלטתי זאת באופן מוחשי.

כשלעצמי, הייתה לי עמדה די מגובשת בנושא שמפעם לפעם נדרשתי לו, לנוכח פסרסום כזה או אחר, שכולנו נתקלים בו. עמדתי השתנתה מן הקצה אל הקצה, לא לאחר עיון וניתוח מעמיק של הסוגיה על שלל היבטיה, אלא דווקא לאחר ראייה. כתוצאה מהראייה, הצפייה אם תרצו, באו גם העיון והניתוח והעניקו אסמכתא למסקנה הניצחת שקנתה לה שביתה במוח ובלב.

בעת האחרונה אנו עדים לגלים של דיווחים מהכא ומהתם על פעילויות רווחה של שלוחים ממקומות שונים. אני משוכנע שלא רק אני הבטתי לא אחת על העלאת רף היחס אל כל הענף ההומניטרי בפעילות השלוחים, באי-נוחות מסוימת. שנים רבות גדלנו על כך שעבודת השליחות מושתתת על הפצת המעיינות וקירוב אחינו בני ישראל באשר הם לאבינו שבשמים.

אמת היא שבימים אלו ימלאו או"ר שנים לכינונו של מפעל הצדקה והחסד, כולל חב"ד, שאת תמצית תפקידו, מאז יסודו על-ידי רבנו הזקן ששימש כנשיאו וכמותו כל רבותינו נשיאנו, ביטא הרבי באומרו ביחידות המפורסמת לרב מרדכי אליהו: להגיש לחם לפי הטף. ידוע ידעתי אפוא כי גם בתחום רגיש זה, לנו, חסידי חב"ד, יש את ספינת הדגל שלשפע הנתינה שלה, בשלל אפיקים, אין מידה ואין גבול.

ככל שהדברים נגעו לדיווחים הרואים אור מפעילות השוטפת של שלוחי המלך, שאלתי את עצמי: וכי זוהי השליחות? אין זאת, הייתי אומר בלבי, כי העזרה הפיזית לזולת שעליה אכן עמלים השלוחים היא ערוץ אחד בודד בתוך כל הפעילות הרחבה אולם, חרף היותה צו השעה בשל הצר והמצוק בו נתונות משפחות רבות, אין היא זכאית להיות בחזית.

באותה מידה התייחסתי גם למנהלי בתי-חב"ד רבים, שבמרוצת השנים השכילו להתגייס כסניפים של בתי האש"ל המפורסמים לתהילה של כולל חב"ד ולהביא מזור וטרף לפיות רעבים, קשישים, גלמודים ודלי יכולת. הייתה זאת, בעיניי לפחות, חטיבה נפרדת במערך הפעילות של בית חב"ד.

מוסדות צדקה קיימים לרוב בכל שדרות הציבור שומר המצוות לענפיו, חוגיו ועדותיו, אך לא הם דגלנו – סברו עד כה גם מוסדות רשמיים ומרכזים. אדרבה: לשלוחים הובהר בעבר כי מקומו של בית תבשיל לא יכירנו בין כתלי בית חב"ד שכן לא זהו תפקידו של בית חב"ד שנועד להיות 'הכתובת לכל עניין יהודי'.

*

הצפייה ב'אחד' שכל כולו ארוג ביד אמן בדברי קודשו של הרבי, כקטעי מבוא וקישור לכל אחד מפרקי הסרט – לימדה אותי כי אין זה צורך של שעה ובוודאי שלא עניין תדמיתי גרידא. יד אחת קושרת בין מלאכת החילוץ הפיזית של בודדים שנותרו בביתם בעוד הוא מוצף במים לבין הנחת התפילין ברחובה של בנגקוק ושיעור התורה בבית חב"ד בקוסומוי.

כמו בהיזון חוזר, כדי לקבע את המסקנה שהחלה להינבט ולהכות בה שורש, שבתי אל ספר החת"ת המונח דרך קבע על השולחן ועיינתי שוב, מתוך אספקלריית המראות, בכל אחד מהשיעורים של יום ראשון ג' בכסלו, שבאותן שעות עמד להסתיים לטובת האשמורת הראשונה של יום המחרת שכמעט הציצה מבעד לשחור העננים.

(ואתאפק לא אוכל: זאת הייתה דרכי לפתח את הרהוריי באותה שעה. יכולתי אולי לנקוט בדרך קלה ומהירה יותר. אתם מנחשים בוודאי איזו. קבלו את 'תרומתי' לשיח הפורה הרוחש ב'שטורעם' לאחרונה בסוגיה זאת).
בשיעור החומש היומי, הפותח את פרשת ויצא, פגשתי ביעקב אבינו המשכים קום לאחר קריאת הנצח שהוא שומע מפי ה' הניצב עליו: ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.

חדור בתחושת השליחות בת חמש המילים שעתידה להשתכפל, אלפי שנים לאחר אותו מעמד אלוקי בלוז, ללחם חוקם של אלפי שליחים הניצבים בחזית קרב המאסף של כל הדורות כולם, נודר יעקב נדר לאמור: "אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך, ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש – ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלוקים".

יעקב מתנה את נדרו, כדרש הידוע, בלחם שהוא עצמו יוכל לאוכלו ללא כל מגבלה ובגד שהוא עצמו יוכל ללובשו. או-אז, בא השלב הנוסף, המואר בדברי רש"י, של השיבה בשלום מן החטא - תמצית 'סור מרע' בעבודת השליחות, והחלת שם ה' עליו ועל זרעו – תמצית 'ועשה טוב' של עבודת השליחות.

בשיעור התניא היומי מצאתי סימוכין מאלפים בלשון רבנו הזקן אודות "קיום מצווה שאי אפשר לעשות על-ידי אחרים", אשר לשם קיומה, "מבטלין תלמוד תורה ואפילו מעשה מרכבה וכל-שכן תפילה שהיא בחינת מוחין ודחילו-ורחימו שכליים".

ובפרק כ"א בתהילים (מתוך השיעור של ג' בחודש), צצו, במלוא מוחשיותם, מילות הקודש: "וייראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל, מגרעתך ה', מנשמת רוח אפך. ישלח ממרום יקחני, ימשני ממים רבים".
העיון בפסוקים אלו שה'הקדמה' בספר התהילים קוראת לאומרם "אם נעשה לו נס מפורסם" – השלים את המהלך כולו.

פעילות ההצלה עם פרוץ אסונות הטבע הללו ומיזוג הניצולים אל תוך הוויית היהדות החב"דית, כמוה כהכרה ברורה אותה הנחילו השלוחים במסירות נפשם לכל אשר בשם ישראל יכונה. בשלי הסער הזה, אמר לעצמו כל יחיד לנוכח הזדעזעות הארץ ת"ק על ת"ק פרסה. עצם הצלתי מחייבת אותי 'לשיר' ו'לזמר' אודות גבורת ה', בקבלת עול מלכות שמים.

*

קו החסד אותו אימצו שלוחים ומוסדות במסגרת צבאו הגדול של הרבי אינו אלא שלב, חשוב ומכריע, במלאכת הקודש המסורה בידם. לא זו אף זו: זהו שלב מכריע בעבודת ה' של כל אחד ואחד מעדת החסידים.

הנה כי כן מרגלא בפומייהו של זקני החסידים, כעדות ר' אייזיק מהאמלי, אותה מביא הרבי ב'היום יום' (כ"ז חשון): אהוב יהודי וה' יתברך יאהב אותך. עשה טובה ליהודי וה' יתברך ייטיב עמך. קרב יהודי וה' יתברך יקרב אותך.

ז' בכסלו תשס"ו
מתוך הסרט "אחד"
מתוך הסרט "אחד"
 
הנשיא בוש מדבר בשבח השלוחים. מתוך הסרט "אחד"
הנשיא בוש מדבר בשבח השלוחים. מתוך הסרט "אחד"
 
הסרט "אחד".
הסרט "אחד".
 
ממראות הצונאמי. מתוך הסרט "אחד"
ממראות הצונאמי. מתוך הסרט "אחד"
 
הגב לכתבה

תגובות
4
1. mdcohentn@hotmail.com
נשמה יורדת לגוף 70 80 שנה....
ז' בכסלו תשס"ו
2. שאלה על ה"לוגו" של One
מדוע מושטת יד שמאל לפני יד ימין?
ח' בכסלו תשס"ו
3. עברית שפה יפה
שידפון זו אכן מילה יפה, אך היא שייכת לבצורת ולא לשיטפון למרות הדמיון.
ח' בכסלו תשס"ו
4. איפה אפשר לראות את הסרט??!
איפה אפשר לראות את הסרט??
י' בכסלו תשס"ו