ב"ה יום רביעי, י"ז תשרי תשפ" | 16.10.19
הנושא אשה מוחלין לו עוונותיו

ג' טעמים מדוע צריכים החתן והכלה להתענות ביום חופתן, והנפק"מ ביניהם. רעיון מעובד בנגלה משיחותיו של הרבי על פרשת השבוע (חצי שיעור)
הרב שנ"ז דייטש, מינסק

"ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות" (לו, ג)

בשמת בת ישמעאל: ולהלן קורה לה מחלת, מצינו באגדת מדרש ספר שמואל שלשה מוחלין להן עוונותיהן גר שנתגייר והעולה לגדולה והנושא אשה, ולמד הטעם מכאן לכך נקראת מחלת שנמחלו עוונתיו. (רש"י)

מנהג ישראל הוא שהחתן והכלה מתענין ביום חופתן. ובטעמו של המנהג נאמרו בפוסקים כמה טעמים:

א) זהו יום הסליחה שלהם, שהרי ביום זה נמחלים להם כל עוונותיהם, והרי הוא כמו יוה"כ עבורם.

ב) שמא ישתכרו ולא תהא דעתן מיושבת עליהן בשעת הקידושין.

ג) מפני שהמצוה חביבה עליהן, ולכן נוהגים כדרך שהיו עושים חסידים הראשונים שהיו מתענים על מצוה החביבה.

וכתבו הפוסקים (ראה בשדי חמד מערכת חתן וכלה) שהנפק"מ בין הטעמים היא באם נתארכה החופה עד אחרי צאת הכוכבים – האם צריך החתן להמשיך ולצום עד החופה, או שהצום מסתיים בצאת הכוכבים: לפי הטעם הראשון מסתבר לומר שאין החתן צריך לצום אלא עד צאת הכוכבים, מכיון שהיום (יום כיפור הפרטי שלו) הסתיים. לעומת זאת לפי הטעם השני והשלישי מסתבר לומר שעדיין צריך לצום עד החופה – לטעם הב' כדי שלא יהיה שיכור בזמן הקידושין והחופה, ולטעם הג' הרי המצוה לא הסתיימה ולכן יש להמשיך ולהתענות. 

והנה עצם הדבר שיום החופה הינו יום מחילה וסליחה לחתן ולכלה הרי הוא בודאי מוסכם לפי כל השיטות, שהרי כן מבואר בדרשת רז"ל בירושלמי מסכת ביכורים פ"ג ה"ג (הנזכר לעיל) ובפירוש רש"י כאן, ואין על כך חולק.

ולכן צריך לומר שהסיבה לכך שנצרכו אותן שיטות לטעמים אחרים להסביר צום זה ולא הסכימו לשיטה הא' המובאת לעיל, היא מפני שנחלקו האם המחילה של החתן והכלה היא דוקא כאשר הם עושים תשובה, או שאינה תלויה בתשובה אלא היא נעשית ע"י עצם הכניסה לגדר הנישואין בלבד. שלפי הטעם הא' מחילת העוונות היא דוקא כאשר עושה תשובה, ולכן התענית היא תענית של תשובה בשביל הכפרה, ואילו לפי השיטות הב' והג', מחילת העוונות אינה תלויה בתשובה אלא היא מחמת הנישואין בלבד, וע"כ לא ביארו שהתענית הינה תענית של תשובה אלא מפני סיבות אחרות.

ומכיון שלכל השיטות יום החופה הינו יום סליחה ומחילה לחתן והכלה כנ"ל, והרי הוא ע"ד יום כיפור, יש לומר אפוא, שמחלוקת זו, האם צריך תענית של תשובה בשביל הכפרה או לא, הרי היא בדוגמת מחלוקת התנאים במסכת שבועות (יג, א) בעניין כפרת יום כיפור, שלדעת רבי בין אם עשה תשובה ובין אם לא עשה תשובה יוהכ"פ מכפר, ש"עיצומו של יום מכפר", ולדעת רבנן רק אם עשה תשובה יוהכ"פ מכפר.

ועד"ז ניתן לומר ביחס למחלוקת זו, שאלו הנוקטים שהתענית היא של תשובה בשביל כפרה, הרי זה ע"ד דעת רבנן בנוגע ליוה"כ שרק אם עשה תשובה יוהכ"פ מכפר. ואילו לפי הנוקטים שהתענית איננה תענית של תשובה אלא היא משום סיבות אחרות, הרי זה ע"ד דעת רבי לגבי יוה"כ שעיצומו של יום מכפר, ועד"ז כאן עיצומו של יום חופתן מכפר.

מעובד ע"פ לקו"ש ח"ל פרשת וישלח ע' 161-166.

ט"ו בכסלו תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
2
1. מגיב
הרעיו מתומצת וניכרת ההשקעה
י"ז בכסלו תשס"ז
2. שאלה
האם גם עוונותיה של האשה נמחלים ביום החתונה?
י"ח באייר תשס"ט