ב"ה ערב ש"ק, י"ח תמוז תשפ" | 10.07.20
איך התוועדו עם הערינג ברוסיה?

שאלה: לאחרונה התוועדתי וראיתי על השלחן הערינג לא מהדרין. האם ניתן לסמוך ע"כ ובכלל, כיצד אכלו דג מלוח בגולה? הרב שטיינברגר משיב
הרב יוסי שטיינברגר

שאלה: לאחרונה הייתי ב-770 וראיתי שהוגש שם הערינג, על אריזתו היה הכשר הנחשב כ'לא מהדרין'. אני אישית נזהר מזה כיון ששמעתי שסומכים על התרים מסוימים, באופן שאין משגיח צמוד מרגע הסרת העור עם סימני הטהרה ועד לחתימת האריזה.

תוך כדי כך מצאתי מאמר באתר של אותו גוף כשרות, המסביר לגבי דג טונה, שסומכים ע"כ שהמפעל קונה מהדייגים אך ורק את הדגים שהם מזמינים ובתוספת 'דינא דמלכותא דינא' ומשגיח נכנס ויוצא.

שאלתי היא: האם ניתן לנו כאנ"ש לסמוך ע"כ? ואם לא, יש לפרסם זאת ברבים כיוון שראיתי שלוחים שקונים טונה בהכשר האמור.

כמו"כ ברצוני לשאול כיצד קנו חסידים ברוסי' הערינג להתוועדויות, שהרי לא ניתן לחשוב על התוועדות ללא הערינג. האם אמנם הייתה ההשגחה על הייצור, והאם בכלל צריכים השגחה על הערינג?

תשובתך חשובה מאד, כי נמצאים אנו בפתחו של חודש כסליו 'אחסידישע חודש' המרובה במועדות ובהתוועדויות וב'משקה' ובמילא גם בפארבייסן אשר העיקרי שבו הוא ההערינג...

כמו"כ האם יש הבדל בין 'מתיאס אמיתי', 'מתיאס הולנדי', 'הערינג לבן'?

תשובה: רכישת הערינג יכולה להיות בשני אופנים. אופן ראשון הוא רכישת הערינג בחביות כשהוא שלם עם קרביו. במקרה זה הבעיות אינן רבות כי הדג מגיע למפעל הדגים בצורה שונה מכפי שאנו מקבלים אותו אל שולחן הפארבריינגען. ההערינג מגיע בחביות כדג שלם. הדג מגיע בדרך כלל מסקנדינביה ובעיקר מהולנד. לאחר הדייג מוסיפים לו מלח ושמן, וחלקם גם צבע מאכל אדום או ורוד וכדו'.

ישנם שבמקום צבע מאכל מוסיפים לחביות סלק כדי שייתן לו את הצבע הארגמני הרצוי. ברכישת דג שלם יש לנקות היטב את קרביו ולשפשף את בשר הדג מפני טפילים מסוג 'נמטודות' הנמצאים בדג.

האופן השני, הבעייתי יותר והמצוי יותר הוא רכישת הערינג ארוז ומוכן לאכילה. תהליך הייצור: במפעל הדגים חוצים את הדג לאורכו, מוציאים ממנו את הקרביים הכוללים תולעים רבים. לאחר מכן יש המוסיפים להערינג בצל יבש או בצל ירוק וכן פלפל אנגלי ושאר תבלינים, לאחר מכן ישנם חומרי הגלם: דג, מים, שמן, מלח, צבע מאכל, סלק, בצל, תבלינים.

שמן הוא מוצר שאינו בעייתי מאד בדרך כלל, אך בכ"ז צריך הכשר, השמן מופק מסויה, חמניות, תירס, קנולה וכדומה.

ישנם 2 פעולות בהפקת השמן. פעולה ראשונה היא 'מיצוי' השמן מהסויה ופעולה שנייה, היא זיקוק השמן. לצורך מיצוי משתמשים בחומר אחד שהינו חומר כימי פשוט שמפרק את השמן מהסויה.

זיקוק השמן, שמטרתו להוציא מהשמן את ריחו הרע ולתת לו את צבעו הצלול דורש תהליך מסובך בהרבה. רוב המפעלים בעולם רק ממצים, ולצורך הזיקוק שולחים את השמן למפעלים אחרים בהם מזקקים את השמן. תהליך העברה זו מתבצע במיכליות. סביר להניח שבמכליות אלו משתמשים להעברת שמן כשר בלבד ולא להעברת שמנים מן החי, אך עם "סביר" אפשר לסגור את כל מערכות הכשרות ולסמוך על חזקות ועל סבירויות ועל ביטולים ברוב ועל 'כל דפריש'.

איני אומר שצריכים השגחה צמודה על ייצור וזיקוק שמן, אך פיקוח מינימאלי של כמה פעמיים בשנה על תהליך המיצוי הזיקוק וההובלה והבקבוק בוודאי נחוץ.

בדגים אלו אם השמן אינו מפוקח יש בעייתיות מסוימת.

צבע מאכל ובפרט צבע מאכל אדום הוא הצבע הבעייתי ביותר שכן יש צבע אדום העשוי מבעלי חיים.

בצל יבש: בחו"ל אין בעיות של תרומות ומעשרות אך יש לוודא שהבצל לא עבר את הלילה כשהוא מקולף, לפני שהתערבב עם הדג והשמן (מפני רוח רעה השורה עליו במובא במאמר קודם) כמו"כ בצל נחשב 'דבר חריף' ולכן יש לוודא שהסכין בו חתכוהו הינו כשר פרווה.

בצל ירוק: ייתכן שנגוע בתולעים ועוד לא שמעתי שתולעים בורחים מהתוועדויות או שאינם אוהבים את הירקות של חו"ל...

מים: כמובן כשרים בכל מקום.

מלח: גם הוא כשר בכל מקום.

דג ההערינג: היות שבניגוד לדגים אחרים שלא חוששים באיזה סכין חתכום כי מדובר ב 'דבר קר' שאינו בולע, במקרה דנן הדג מלוח דינו כדבר חריף. ייתכן שיש בעיה אם סכין זה חתך גם דג אחר שאינו כשר, בעודו מכוסה במלח ויש עוד לדון ואכ"מ.

לשאלת ההערינג וההתוועדויות של החסידים ברוסיה. ייתכן שקנו דג מלוח שלם בחביות ללא צבע מאכל שאולי 'אז' עוד לא היה קיים כלל. לגבי השמן מסתמא ביררו מאיזה מפעל מוצה השמן, אשר כאמור דיי בביקורים תקופתיים רק כדי לוודא שממצה רק שמן צמחי.

לגבי זיקוק ייתכן ש 'אז' לא היה קיים עדיין תהליך זיקוק שהינו חדשני יותר.

אשר ע"כ בוודאי שהערינג צריך הכשר. לגבי השאלה אם צריך בזה כשרות מהודרת. אני הייתי יוצר קשר עם מערכת הכשרות האמורה ומברר אצלם את הפרטים האמורים כאן. אם תשובותיהם ישביעו את רצונך, אז יאכלו ענווים וישבעו.

לשאלה ה 'טכנית': 3 הסוגים האמורים הינם אותו דג. 'מתיאס' שמו. האמיתי: צעיר. ההולנדי: מבוגר. והלבן: זקן. ומכך גם נגזר טעמם צבע (בתוספת צבע מאכל) ובמילא גם מחירם.

ולשאלה היכולה להישאל מדוע שידברו איתך ויתנו לך הסברים? כמי שפועל אצל וועדי כשרות רבים וגדולים כיום אף הענקיים שביניהם ובפרט כשרויות חו"ל, נותנים מענה מפורט ואדיב לכל דורש. ייתכן שאף תופנה למשגיח הספציפי של אותו מפעל ותוכל לחוקרו ולעמוד ולתהות על קנקנו.

לסיום, היות שהשואל הינו מחו"ל והשאלה היא אודות כשרות מחו"ל, אומר בצער רב, כי הסיסמה החסידית "זיבורית שלנו טובה מעידית שלהם", מתאימה מאד ביחס שבין כשרויות ישראליות (שלנו) לבין כשרויות של חו"ל.

א' בכסלו תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
7
1. שאלה
לפי החומרות שהרב שטיינברגר נוקט כאן, אני לא כל כך בטוח שמים ומלח כשרים בכל מקום. אפשר שהתערבב משהו, אפשר שבמיכלים לא נקי וכו' וכו' וכו'.
ב' בכסלו תשס"ז
2. לחיים מיט א גוטע פארבייסען
השאלה לגבי ההתוועדויות ברוסיה ומקורו של ההערינג שם, לא ממש שאלה, כי עד לפני שנים לא רבות, היו קונים דג בשוק וממליחים ומחמיצים בבית, בדיוק כמו שהיו מכשירים את העופות בבית. כך ברוסיה וכך גם בישראל.

בכל מקרה, הדיון הוא במקומו, וישר כח ליוסי שטיינברגר שמוצא זמן לעזור לשלוחים ולאנ"ש בכלל בשאלותיהם.
ב' בכסלו תשס"ז
3. מה עם דגים אחרים
האם עלינו להבין מתשובתו של הרב שטיינברגר שכאשר מגיע דג ללא סימנים מהכשר שסומך על חזקות - ניתן לאכלו?

האם הנ"ל אמור גם לגבי דגים אחרים כגון סרדינים, לאקס, טונה וכיו"ב?
ב' בכסלו תשס"ז
4. שאר דגים
יישר כח גדול להרב שטיינברגר
נשמח מאד: א)אם יתן מאמר נוסף ובו יכלול את כשרות שאר הדגים.
ג' בכסלו תשס"ז
5. חשוב לדעת מה אסור
האם נכון להעלים מאיתנו איזה היכשר ואיזה סוג דגים מדובר, כדי שניזהר גם אנו מאותו מאכל.
מצד אחד כותב דברים ברורים, ומצד שני אינו שומר עלינו שלא יכשל בדברים אסורים או שאינם מהדרים, שאנו חסידי חב"ד ניזהרים בכשרות למהדרין !!
ג' בכסלו תשס"ז
6. האם לא הגיע הזמן
האם לט הגיע הזמן שרבני חב"ד יפרסמו ללא כל מורא. על איזה הכשרים מותר לסמוך. ועל איזה לא.מילא הרב שטיינברגר נזהר מלנקוט בשמות. אך אין הוא מחןייב על כך. אך רבני חב"ד אינם יכולים להתחמק מאחריותן. כי בנפשנו הדבר
ד' בכסלו תשס"ז
7. לא ענית שאלה הכי עיקרית
לא ענית אם צריך המשגיח לראות כל דג כשעדיין נמצא עליו הקשקשת כמו שפוסק באגרות משה או שמספיק לסמוך על זה שמציירים רק הערינג, או טונא, וזהו נגד חוק הפבריק ונגד חוק המדינה לערב דג זר וזה מספיק גם להלכה, כמו שסומכים הרבה הכשרים, האם צריכים להחמיר או לא?
י"ב בכסלו תשס"ז