רדיפות ומכאובי-גלות היו מנת חלקם של יהודי רוסיה. כאשר שוב פרץ גל עכור של פרעות בשנת תרמ"א, קם שר הפנים הרוסי – שחפץ לגרש את יהודי ארצו – והכריז: "הגבול המערבי פתוח לפני היהודים!".

רבים "הבינו את הרמז" ובחרו לשאת רגליים ולהתרחק מאימת הפרעות. ביניהם היו חסידים רבים, מתוכם גם חסידים מחצרות אדמו"רי שיטת חב"ד – מליובאוויטש, מקפוסט, מליאדי, מניעז'ין ומבאברויסק.

חלק מאותם מהגרים עלו לארץ הקודש. אולם רבים אחרים התגלגלו והגיעו לארצות שונות בכל קצווי תבל. כך גם הגיעו ראשוני חסידי חב"ד לארצות הברית.

החסידים שהגיעו לארצות הברית – התארגנו והקימו בית כנסת בו יוכלו להתפלל ע"פ נוסח חב"ד.

לפנינו תיעוד של בתי כנסת שעמדו בקשר עם 'כולל חב"ד'. מתוך הרשימה ניתן ללמוד על מגמתם של החסידים, להקים מסגרות נפרדות לכל "חצר" לבדה, זאת כמובן במידה והציבור שהתקבץ הספיק למניין בפני עצמו.

במקומות בהם חסידי "חצר" מסוימת לא הצליחו לייסד לעצמם מניין בפני עצמו, מצאו את המכנה המשותף והתאחדו תחת קורת גג אחת. בדרך כלל המכנה המשותף היה: "נוסח אר"י" או "ע"ש אדמו"ר הצ"צ".

כך למשל אנו מוצאים לצד "ביהמ"ד אנשי ליובאוויץ" (שכנראה הצליחו להקים מניין בפני עצמו) את "בהמ"ד חסידי ליאדי וקאפוסט" (שהתאחדו למניין משותף) – ובמקרה אחר ההתאחדות הניבה את "חברה אנשי-שלום ביהכנ"ס חברה ספרד אנשי ליובאוויץ צמח צדק נוסח אר"י", שם שמעיד על התלכדות שורות של מגוון 'חצרות' וקהילות שונות.

אחד המיוחד שמוזכר בדפים שלפנינו, הוא "הפרעזידענט ר' אברהם חיים ראזינבוים" – של מניין "אנ"ש ז'עבין צמח צדק 184 הענרי סטריט".

הרא"ח רוזנבוים ז"ל, מהעיירה פלעשניץ, היה מחסידי רבותינו כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב. הוא נאלץ לברוח מרוסיה, והגיע לארה"ב בשנת תרנ"ח. ככל הנראה היה זה הוא שהקים את בית הכנסת הנ"ל.

כ"ק אדמו"ר הרש"ב כתב אליו: "הנה גם בהיותם בארץ רחוקה, לא נתרחקו ח"ו בנפשם ורוחם ועוד רוח ה' מתנוסס בקרבם... ועתה אחיי חזקו ואמצו והיו לגיבורי חייל כי הארץ אשר אתם גרים בה צריכה חיזוק יותר... גם תעשו תיקונים בעניין התפלה אשר התפלה ברבים שהיא רצויה לפני המקום לא תהיה במהירות ובחטיפה ח"ו".

על תולדותיו ופעלו ראה "תולדות אברהם חיים" מאת הרה"ח ר' שלום דובער לוין, הוצאת קה"ת.

מתוך 'גנזך כולל חב"ד'

לפרק א', לפרק ב', לפרק ג', לפרק ד'