ב"ה ערב ש"ק, כ" אלול תשע"ט | 20.09.19
הרבי עם גיבורי צה"ל
הרבי עם גיבורי צה"ל צילום: jem
כשהרבי כיבד את המשרתים בצה"ל ב"הקפות"

בשני מעמדים נדירים, שניהם בשמחת-תורה, נתן הרבי ביטוי מיוחד ונדיר ליחס החיבה המיוחדת לחיילי צה"ל ● מוגש בעקבות המערכה הצבאית הנוכחית של מבצע "צוק איתן"
מאת הרב משה מרינובסקי

יחס החיבה המיוחד של הרבי לחיילי צה"ל קיבל ביטוי נרחב, בכתב ובעל-פה באינספור הזדמנויות בהם שיבח את אלו המגינים על ארץ הקודש והדרים בה בגופם ממש, מתוך מסירות נפש. וידועה ומפורסמת קבלת הפנים והשיחה המפורסמת בפני ה'מצויינים' בשעתו.

בעקבות המערכה הצבאים הנוכחית, צוק איתן", מן הענין להזכיר כי היחס המיוחד של הרבי לחיילים בא לידי ביטוי גם בשני מעמדים נדירים, מיוחדים במינם, בעת ה"ההקפות" בשמחת תורה, כדלהלן.

בליל שמחת תורה תשל"ז, להפתעת הכול כיבד הרבי את חיילי צה"ל ב'הקפה', ואמר את הדברים הבאים, בהם הסביר גם למה בכלל זקוקים ל'לבושי הטבע' במלחמה (להלן בתרגום ועיבוד מאידיש):

נמצאים עדיין בזמן הגלות, לפני 'אתחלתא דגאולה' (וכפי שדובר כמה פעמים, גם 'אתחלתא דגאולה' תהיה על ידי משיח צדקנו). ולכן, בגלל החושך הכפול והמכופל, זקוקים ללבושי הטבע.

עם ביאת המשיח, הכל יהיה בדרך נס, למעלה מהטבע לגמרי, אבל לפי שעה רצון ה' הוא שהשמירה מלמעלה, "לא ינום ולא ישן שומר ישראל", תהיה בלבושי הטבע.

לכן, יש יהודים שמגנים ושומרים על בני ישראל בחו"ל, על ידי משטרה וכדומה, ויש יהודים שמגנים ושומרים על יהודים בארץ הקודש, תוך סיכון עצמי על הגבולות ובתוך הגבולות, וכאמור אלה הם לבושי הטבע לשמירה של הקדוש-ברוך-הוא ש"לא ינום ולא ישן שומר ישראל".

היהודים המספקים את ההגנה עושים זאת ברוח הכתוב "אנחנו בשם ה' אלקינו נדגול". חלקם מודעים לכך, חלקם אמנם לא יודעים זאת בהכרה שכלית אבל הם חשים בכך, ואלה שאומרים שאינם חשים בכך, הרי זה רק משום שהם "תינוקות שנשבו" וכאשר יאמרו להם את הדבר, ויעשו זאת בדרכי נועם – תתגלה האמונה שלהם שקיימת אצלם קודם לכן, כי כל בני ישראל הם מאמינים בני מאמינים.

וכעת, כל השייכים לצבא – הן אלה שנמצאים בצבא, הן אלה שהיו בצבא בעבר, הן אלה שעדיין משרתים במילואים – ילכו ל'הקפה' זו החמישית, וישירו את הניגון "הושיעה את עמך".

ובאמצעות הריקוד עם ספר תורה מדגישים גלוי לעין כל כי "ואנחנו בשם הוי' אלקינו נדגול" וזה מגלה את הדבר גם אצל אלה שלעת עתה אין זה גלוי אצלם, ויפעל שלא יהיה צורך להזדקק לשום דבר לא רצוי ויהיה די בעצם המצאותם של אלה המטילים אימה.

ויתקיימו הייעודים "ושכבתם ואין מחריד", "וחרב לא תעבור בארצכם", אפילו חרב של שלום – של האו"ם וכד' – "וישבתם לבטח בארצכם".

וזו תהיה הכנה קרובה לביאת המשיח שילחום מלחמת ה' וינצח, באופן ניסי למעלה מדרך הטבע לגמרי, ויבנה בית המקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל, ו"אז אהפוך אל עמים שפה ברורה גו' לעבדו כולם שכם אחד, והיתה לה' המלוכה".

...ילכו להקפה וישירו "הושיעה את עמך" ותהיה ישועה לכל ישראל, הן בארץ ישראל והן בחוץ לארץ, למעלה מהטבע גם עכשיו, לפני ביאת המשיח, כשם ש"ולכל בני ישראל היה אור במושבותם" בעודם במצרים.

אירוע דומה התרחש כעבור שנתיים, בליל שמיני עצרת בשנת תשל"ט, כאשר לפני ההקפה הרביעית הרבי פתח בדברים דומים על זכותם המיוחדת של חייל צה"ל וכיבד אותם ב'הקפה':

היות ונמצאים עדין בגלות, לפני 'אתחלתא דגאולה', כאשר כדי שיהיה מצב של "וחרב לא תעבור בארצכם" – "אפילו חרב של שלום", "ושכבתם ואין מחריד", יש צורך בדרכי הטבע.

ולכן, יש צורך בצבא שיטיל אימה על אלו שעדין לא מסכימים שכל ארץ ישראל שייכת ליהודים ו'תפול עליהם אימתה ופחד גו' ידמו כאבן'.

וזאת על ידי ידיעה והכרה שאין זה "כוחי ועוצם ידי" אלא "ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר" ו"נדגול".

ולמרות ש"אלה ברכב ואלה בסוסים" וגם הם זקוקים לרכב וסוס, הרי הם יודעים שאין זה העיקר, אלא העיקר הוא ישועת ה' – "ה' הושיעה, המלך יעננו ביום קראנו'. כלומר, ה' עונה ומושיע מיד, באותו יום שקוראים לו, אלא שה' ציווה בתורתו שיש לעשות משהו בדרך הטבע.

וכאשר ישנה ידיעה והכרה בכך שאין זה "כוחי ועוצם ידי" חס-ושלום, אין צורך להגיע חס-ושלום לשום דבר לא רצוי, כי עצם המציאות של הצבא, ובפרט כאשר מראים כלפי חוץ את התפילין ואת הציצית שלהם, מטילה אימה ופחד וגורמים לכך ש"חרב לא תעבור בארצכם – אפילו חרב של שלום".

לכן, בהקפה הזו (הרביעית, השייכת ל'מידת' ה'נ?צ?ח' שמסמלת שליטה אלוקית מוחצת) ילכו כל אלו שהיו בעבר בצבא, ועל-אחת-כמה-וכמה אלו שהם כעת בצבא, אפילו רק ב'מילואים' וכדומה.

וההליכה תהיה בתוקף הנצחון של "נעימות בימינך נצח" ולא למסור חס ושלום שום טפח אחד ואפילו לא אצבע אחת מכל ארץ ישראל לגבולותיה.

וזה יגרום לכך שההנהגה תהיה בדרכי נועם ובדרכי שלום ואלו שלעת עתה לא מסכימים לכך – "תפול עליהם אימתה ופחד... ידמו כאבן".

וזו תהיה גם הכנה לביאת משיח צדקנו כאשר מלכותו 'מלך עולמים' תתגלה על ידי דוד מלכא משיחא – דוד מלך ישראל חי וקיים.

והדברים מדברים בעד עצמם.

כ"ו בתמוז תשע"ד