ב"ה יום רביעי, ט"ז סיון תשע"ט | 19.06.19
שני מכתבים ותקופה מסוגלת

מעניין לשים לב ל'פרוייקט' מיוחד בו עסק הרבי בימים שבין יו"ד שבט – ובעקבותיו – וי"א ניסן של שנת תשל"ב • מאת הרב משה מרינובסקי
הרב משה מרינובסקי

"מאין ליש תמיד". במילים אלה מסתיים שיעור התניא היומי של אתמול, טו"ב שבט, וכבר אמרו חסידים כי רמז יש בדבר: "אין" ראשי תיבות יו"ד אל"ף ניסן, ו"יש" ראשי תיבות יו"ד שבט. וזה הזמן בו אנו עומדים. בימים אלה. הדי יו"ד שבט עדיין מהדהדים וזריזין מקדימין וכבר פותחים בהכנות לי"א ניסן הבעל"ט אף כי השנה מעוברת ונראה שימים רבים לפנינו עד יום הולדת את מלכנו.

וכשאומרים יום הבהיר י"א ניסן רבים נזכרים באופן מיוחד בזה של שנת תשל"ב, שנת השבעים. כזכור באותה שנה הגיעו ארועי י"א ניסן לשיא חסר תקדים. מי שזכה להיות בהתוועדות של הרבי באותו יום גדול זוכר את הקהל העצום ואת השמחה האדירה, את האורחים ה'רשמיים' הרבים, מי שנולדו או גדלו אחר כך מכירים את גדולת היום מתוך השיחות, מתוך תיאור הפעילות על הקמת ע"א מוסדות ועוד ועוד.

בתוך כל הדברים הגדולים והנשגבים הללו, מעניין לשים לב ל'פרוייקט' מיוחד בו עסק הרבי בימים שבין יו"ד שבט – ובעקבותיו – וי"א ניסן באותה שנה.

הכוונה להתעוררות מיוחדת, ביתר שאת וביתר עוז ותוך שימוש בביטויים בלתי רגילים לנושא החינוך בכלל וחיזוק מוסדות החינוך החב"דיים בפרט, מה שמכונה בלשוננו "רישום".

אנו למדים על כך משתי אגרות-קודש ייחודיות שהרבי כתב זמן קצר לאחר יו"ד שבט ההוא, בתשל"ב.

הראשונה מופנית "לאנ"ש ולכל המתעסקים בהפצת היהדות, התורה ומצותי' – בתוככי כל חובבי תורה ומצוה". זהו מכתב לא קצר, עם הערות ומראי מקומות בסגנון המכתבים הכלליים ויש התעוררות "בענין עקרי ונקודה תיכונית, אחת מני רבות, מבין פעולותיו של בעל ההילולא, בה עבד כל ימי חייו ועד למסירת נפש ממש, הוא ענין החנוך על טהרת הקדש של בני ובנות ישראל בכל מקום שהם...

"ושלחותי' קא עבידנא – לעורר עוד הפעם ... לעשות בכיוון האמור ובמרץ הדרוש, בהתמסרות נפשית וגופנית ... ועל כולנה לחנך את כל בניהם שי' ואת כל בנותיהם תי' במוסדות חינוך על טהרת הקודש".

ומעניין: במכתב הזה הרבי פונה מלכתחילה "לאנ"ש", מוסיף עליהם את כל העוסקים בהפצת היהדות והתורה, ובתוך הדברים מדגיש את זכותם וחובתם של של אלה "שלמדו תורתו [של בעל ההילולא דיו"ד שבט] והלכו בדרכיו אשר הורנו אשר בודאי גם עתה עושים כן, ואת כל הרוצים להסתפח אל נחלתו, וכל חובבי תורה ומצוה".

כעבור שבועיים, מפרסם הרבי מכתב נוסף, והפעם הוא פונה "לאנ"ש ובפרט לכל המשתייכים לכ"ק מו"ח אדמו"ר ההולכים בדרכיו ובאורחותיו, בתוככי כל חובבי תורה ומצוה" וכאן מדובר בדגש מיוחד על ביסוס מוסדות החינוך של בעל ההילולא, קרי מוסדות חב"ד, תוך הבהרה כי "מובן שאין בזה פגיעה ח"ו בהיוקר והחשיבות של מוסדות חינוך על טהרת הקודש של כל אחינו בני ישראל, אבל כחובת התלמיד לרבו (חובה שהיא זכות ונח"ר להרב) – על כל אחד ואחת מאנ"ש ... להתאמץ בפרט בביסוס מוסדות אלו", ובהמשך מרעיף הרבי שפע ברכות על כל מי שיעשו בנושא.

פרט להיענות לקריאה הקדושה בפועל, "בשטח" בוודאי יש ללמוד הרבה מעיון בדיוקי הלשונות והביטויים של הרבי שני המכתבים הנדירים (נדפסו בהוספות ליו"ד שבט בלקו"ש ח"ו ובאגרו"ק במקומו) והבקיאים בדברי הימים מן הסתם יודעים לספר על פעולות שנעשו בעקבות ההתעוררות הזו - ויבואו חסידים ויעשו זאת.

ובינתיים, אם פתחנו בציטוט משיעור התניא דאתמול, נחתום בציטוט מפירוש רש"י בשיעור החומש של אותו יום: "רצוננו לראות את מלכנו".

י"ח בשבט תשס"ח
הגב לכתבה

תגובות
1
1. ולהעיר לכב' הרב
שזהו סיום השיעור של יו"ד שבט בשנה פשוטה.

וכל דפשיט מעלי טפי.
י"ח בשבט תשס"ח