למה זה אנוכי?

האם אנו, חסידי חב"ד, משלמים את מחיר הגשר שאותו אנו בונים ומקימים בעצם הווייתנו בין היהדות לכל חלקי העם? (בנימין ליפקין - עלה במחשבה)
ויתרוצצו הבנים בקרבה. ומרגלא בפומיה דאינשי בדרך הצחות: עברה ליד בית-כנסת, ביקש התינוק לצאת. עברה ליד בית-קולנוע, ביקש התינוק לצאת. לא ידעה רבקה את נפשה. וכי 'מזרוח'ניק' אני נושאת ברחמי? שאלה את עצמה. למה זה אנוכי!

אמרת העם הזאת, בפשטותה, ציירה תדיר את דמות הדתי-לאומי הקלאסי. אב טיפוס של כיפה על הראש וכומתה על הכתף. דמות המשלבת בין תפילה במניין לבין צפייה משפחתית משותפת בטלויזיה השוכנת כבוד במרכז הסלון. דמות שבאורח חייה, שמירה על כשרות בסיסית מהלכת שלובת זרוע עם הופעה מעורבת של גברים ונשים בכל פורום. ויש עוד שלל דוגמאות למכביר שמהן עולה דואליות מחשבתית, ערכית, מנטלית ומהותית.

בנקוף השנים, דור האבות של הדתיים הלאומיים התחלף בבנים וצאצאים ששינו את פס הייצור לאורכו ולרוחבו. כיום הזה, אולי אין חלה אותה הכללה גורפת גם על המכנים עצמם 'חרד"לניקים' או 'חבקוק'ניקים'.

אלו כמו אלו אינם נושא שיחתנו. המלאכה הקלה ביותר היא גיוס מיידי של שלל טיעונים, התנסחויות ומתקפה חוצצת כלפי תופעה שלילית אי שם, מעבר לכביש. נדרשת וחיונית יותר היא הסתכלות אמיתית שלנו כלפי עצמנו.

ייאמר מיד: את הדברים הבאים אני כותב לא מתוך יומרה לנימה של מוכיח בשער הפרוץ, כי לא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני. איני אלא כמנצל את הבמה הנכבדה של 'שטורעם' להרהר בקול, כלפי עצמי וכלפי אחיי ורעיי.

*

בשיחה מעמיקה שקיימתי לפני יותר מעשור עם הרב מוטי אלון על הציונות הדתית והמשבר שהתחולל בקרבה, בעקבות רצח רבין, שחזרתי את זעקת רבקה, כפי שהיא מעובדת במשל העם האמור. תהיתי מה הם השורשים לתופעת הכלאיים המאוסה ההופכת גם דברים שבאיסור לנורמה מוצהרת לצד שמירה על ארומה דתית ברמה כזאת או אחרת.

תשובתו גלויית הלב של הרב אלון הייתה כי אין מנוס מהודאה שזהו מחיר הגשר. האבות ביקשו להקים גשר בין הציונים לבין הדתיים. תחילה הם השתמשו בסימבול: כיפה סרוגה. מהר מאוד זה חלחל לכל מסכת היומיום. וזה היה בעוכריהם - הודה.

הבה נשאל את עצמנו באומץ: האם גם אנו, חסידי חב"ד, משלמים בעצם ימים אלו את מחיר הגשר שאותו אנו בונים ומקימים בעצם הווייתנו בין היהדות, תורתה ומצוותיה לבין כל חלקי ושדרות העם באשר הם?

לאמיתם של דברים, אולי קיים הבדל אחד, ניגודי ומצער שבעתיים. בעוד הציונות הדתית נרפאת מהחולי הזה באמצעות התחזקות הולכת וניכרת שחובשת עוד ועוד שורות וקהלים – במחננו שלנו, דור האבות חף לחלוטין מהתופעה בעוד הבנים, השילשים והריבעים מוצפים בה.

כדי שהדברים לא יישארו ערטילאיים, אנקוט בכמה דוגמאות מתחייבות. ושוב אקדים: אינני מדבר לזולתי אלא גם לי עצמי. בתוך עמי אנוכי יושבת. אין לי, לא באורח חיי כמו גם לא בעיסוקי, כל יומרה של משפיע או מוכיח. הנני מרשה לעצמי לעשות זאת בקול ובשטורעם, רק מפאת הכרתי בקיומה של המחלה אשר היא, כמאמר העם, חצי תרופה.

הדוגמא הבולטת ביותר היא הלבוש. מישהו מאיתנו שאל פעם את עצמו איך זה שדווקא חסידי חב"ד, בחורים חסידיים ואברכי משי, לא מהשוליים אלא מחזית השורה הראשונה, הם היחידים בכל הנוף של בני גילם, בכל החצרות החסידיות באשר הן, שנראים עם חולצות פסים ורקע בשלל צבעים?

זוהי דוגמא חיצונית ובולטת שהכי קל גם לצאת כנגד פסילתה בנוסח ספונטני שיודע לשנן כל ינוקא: בחב"ד לא מסתכלים על 'חיצוניות'. לטיעון מחץ בסגנון דקלום שכזה יש להשיב, בשאלה ישירה, שאת התשובה עליה רק אנו נענה לעצמנו, מבלי שאיש ישמע: האם בחירת החולצה הצבעונית נובעת מעודף יראת שמים, מרצון להדר בחסידישקייט, מתשוקה להוסיף בהתקשרות?

ומכאן הדרך ארוכה ורוויית מוצרי כלאיים עד כי היא נוגעת למהות עצמה.

צאו וראו על מה נזעק, פעם אחר פעם, הגה"ח הרב טוביה בלוי - שמלבד כל תפקידיו בעבר ובהווה, עוסק, בראש ובראשונה, מדי יום ביומו, במלאכת חינוך בנות אנ"ש במסגרת היותו עומד בראש 'בית חנה' בירושלים, מכוח הוראתו, ליוויו ושלל הדרכותיו של הרבי: למה בת סמינר חב"דית, ואנו נאמר אף בן ישיבה חב"די, יכולים בקלות רבה למצוא שפה משותפת עם בן או בת גילם מהציונות הדתית או אף הרחוב שאינו שומר תורה ומצוות, אך לא יימצא להם כל שיג ושיח עם בני גילם חסידי גור או ויז'ניץ?

בדידי הווא עובדא. לא מכבר הייתי בשמחה שכללה ענפים רבים של בני משפחה אחת מחלקים שונים של היהדות החרדית. העמדתי עצמי מהצד וניסיתי להתבונן כמשקיף. בין בני המשפחה, הבחורים והאברכים, הנמנים עם חסידי חב"ד, לבין בני גילם המשתייכים למגוון חצרות חסידיות אחרות – הייתה פעורה תהום מנטלית-לכסיקונית-נפשית, אדירה.

כתלי אולם אחד הכילו בני משפחה אחת, למשך כמה שעות, אבל כל דיאלוג שנוצר בין בני המשפחה הצעירים משני העברים לא נמשך על פני יותר מכמה רגעים בודדים.

ברוח הדברים האמורים ובכנות גמורה, ללא טיוח הפוטר מעשיית חשבון נפש עצמי אמיתי: האם גם תופעה זו היא תוצר של חסידישקייט שאינה יודעת שובע? האם לכך יכוונו המילים 'ונפלינו' המשוננים בפי טף וזקן?

רוצים עוד דוגמא? האזינו לשיח הסלנגי בין בחורים בני-עשרה מכל ישיבות חב"ד. בחרו בעצמכם לאיזו טרמינולוגיה לקטלג אותו – של הרחוב או של שומרי התורה והמצווה.

ככל שאני מרבה להרהר בכך, המסקנה הבלתי נמנעת היא כי אין זה מחירו לא של גשר וגם לא של פילוס דרך שכולנו מצווים לו כדי "לתקן עולם במלכות ש-ד-י" כי חלילה לנו מלשוות למטלת קודש שהוטלה עלינו על-ידי הרבי תופעות לוואי פסולות שהשתרשו, כבר אמרנו, רק בדורות החדשים אשר זה מקרוב באו.

אולי אין זאת אלא יניקה של אותה תופעה פסולה, אמריקנית בשורשה, לפיה יכול בחור בוגר להיות קצוץ זקן – באמצעות ידיים הרסניות ולא, חלילה, בסכין - אך בה בעת לשנן בלהט שיחות, הנהגות קודש, ואותות התקשרות מעופפים. הס מלהזכיר לאותם 'שפיצים' את הוראת הרבי הרש"ב נ"ע לישיבת תומכי תמימים, בנוסח: "בחור שנגע בזקנו – אל ידרוך על מפתן הבית". הם בחוד החנית.

ואם כן – למה זה אנוכי!

כ"ט בחשוון תשס"ו
תגובות
26
1. תנו למאמר כותרת ראשית...
אני, לא הייתי משאיר אותו למשך חודש ימים...
כ"ט בחשוון תשס"ו
2. יישר כח
יישר כח לך ר' בנימין על אומץ לבך, כשירבו כמוך החושבים לעומק הבעיה, נפתור את הבעיה בע"ה.
כ"ט בחשוון תשס"ו
3. במורסות מטפלים במרפאה בלבד
אני חושב שהאינטרנט שהוא רשות הרבים ונגיש לכל, אינו בדיוק המקום האידיאלי לדיון במורסות הפנימיות שלנו.דיון שכזה - צריך וטוב שיתקיים, אך בפורומים המתאימים בלבד.

אגב, די אירוני שר' בנימין ליפקין כותב המאמר עצמו מופיע רבות בחולצות צבעוניות וללא כובע, כפי שגם ניתן לראות בתמונה.
כ"ט בחשוון תשס"ו
4. הרבי יודע מה הוא עושה
אמנם אהוב את הביקורת, אבל מה זה המנהג החדש שכל אחד נהיה לי בעל מוסר.
מי יותר מהרבי דרש מאיתנו שנתעלה במעלות התורה והחסידות, בכל זאת אי אפשר לנטוש את הספינה, אנו נאבקים בשארית כוחינו, מי על הגשמיות, ומי על הרוחניות, מי על חינוך ילדיו, ומי בשאר דברים. אדרבא נראה אותך גבר, צא לשליחות ונראה לאן תגיע.
א' בכסלו תשס"ו
5. יודעת
אל תהיו בטוחים שהמצב בחוגים אחרים טוב יותר, גם הם מתלבטים בדיוק באותם בעיות. הנוער החבד"י הוא הנוער הטוב ביותר והפנימי ביותר למעט עשבים שוטים לצערנו. זה שאנחנו נראים קצת שונה ואולי יותר מודרני כביכול זה באמת ע"מ לקרב. תארו לעצמכם שליחה שתראה כמו אחת ממאה שערים איזה רושם היא תעשה? איך תוכל לקרב? איזה נשים ירצו להדמות אליה?
ולעניין הגברים באמת ראוי שיקפידו על לבוש חרדי יותר, הביגוד הצבעוני מיותר לחלוטין. ואסיים בסיפור: בני בן החמש חזר מהחיידר ביום כ' מר - חשוון בטענה מדוע לא שלחתי אותו לחיידר בחולצה לבנה כמו שאר הילדים. התנצלתי באמרי שזו היתה אכן טעות ולהבא אשתדל שלא לשכוח ימים מיוחדים כאלו,בתגובה ענה לי בני , את יודעת אמא גם הרב -המלמד והמנהל שכחו מכ' חשוון כי גם הם לא באו עם חולצות לבנות.
לתשומת לבם של כל המלמדים והמחנכים.
תודה .
א' בכסלו תשס"ו
6. לא ברור
כמה דברים לא מדוייקים במאמר זה.
ראשית, בוודאי שיש מה לתקן בחב"ד, והרבה, אך מסתבר שמכל הבחינות של עולם שנה נפש הרי לא זה המקום המתאים. [דרך אגב, עצם הרעיון של כתיבת מאמרי הגות ומוסר בתוך אינטרנט יש בו משום "גשר" מסוכן. וק"ל - להזכיר לכותב הנכבד, בדרך כלל באינטרנט לא נפגשים עם חסידי גור או וויזניץ, אלא רק עם חבדניקים או מזרחיסטים].
בנוגע לקביעה כאילו לבחור חב"די יש שפה משותפת דוקא עם מזרוחניק - אינני יודע על סמך מה נקבעה קביעה זו. ועד כמה היא נבדקה.
בכל מקרה, אם זה נכון הרי ההסבר הוא פשוט: חבדניק אוהב לדבר עם מי שהוא יכול להשפיע עליו ולקרב אותו. ובכן, מזרוחניק או אחד שאינו שומר כו' לע"ע - באופן טבעי הם יותר 'פתוחים' ונתונים להשפעה וקירוב, כך שאפשר לדבר אתם ותוך כדי גם לקרב ולהשפיע, משא"כ בחורים חרדיים מסויימים שבאופן טבעי הם יותר 'סגורים' לעולם החיצוני, ובדרך ממילא הם לא נותנים את ההרגשה שהם רוצים להתקרב וכו'. ויש להאריך בכל זה.
לדעתי הדבר היחיד הנכון בכתבה זו שאפשר בהחלט לדבר עליו הוא ענין החולצות הצבעוניות, שבהחלט היה ראוי לשנות זאת כדי שאכן לא להיראות שונים לגריעותא.
א' בכסלו תשס"ו
7. כרגיל - מילה בסלע. א-ב-ל
את הנקודה שהעלה ר' יוסי ליפקין על הגדר החוצצת לכאורה בינינו, חסידי חב"ד, ובין שאר היהדות החרדית. לדעתי הפירוד הזה בא אך ורק מהמחלוקות שנוצרו ברבות השנים ולא מאורח חיים זה או אחר. חסידים מחצרות שונות יסתכלו על כולם באופן אחד, ועל החב"דניקים באופן שונה. ולדעתי - בגלל המחלוקות בעשורים האחרונים.

עוד דבר הוא, שאת הדירדור בקרב הציבור לא נכון לתלות דווקא ביציאה לעולם הרחב על מנת להשעץ והראיה: זה לא רק אצלינו. אומנם לא עשיתי מחקר בקרב היהדות החרדית, אבל הפתחות יתר היא בהחלט תופעה רווחת.

וכל זה לא גורע מהעובדה המצערת שאכן יש כאלו שבמסווה של מבצעים יוצים החוצה, אך אלו היו יוצאים גם לולא המסווה. וביודעי ומכירי קאמינה
א' בכסלו תשס"ו
8. ככה זה צבא ללא מנהיג.....
בגדול אנחנו בפשיטת רגל. מה שנישאר, וזה לא מעט, זה צבא השלוחים.

עוצמת ההשפעה של הרבי מורגשת עד היום על הצבא שלו .
כל השאר בנפילה עצומה ועצובה.

נוכח מה שקורה אני כחבדניק מאוד רוצה משיח אחרת אוי ואבוי.
א' בכסלו תשס"ו
9. על השפה המשותפת
הבעי' נובע בעיקר מזה שבאר"י הפסיקו לגמרי לחנך באידיש, כולל גם שלא הבינו הרבי זי"ע, וגם המבוגרים שכן מבינים רק מדברים בין עצמם, אז בוודאי שמרגישים יותר קרוב להמזרחים!
א' בכסלו תשס"ו
10. אמת אמת תרדוף
יישר כוחך! חזק ואמץ!

דווקא כאן המקום על זה, ולא יירתע מלדרוש השרש שהביא אותנו מלהרחיק עצמנו מיהודים אחרים "אע"פ שלא חטא..." בשטיפות מח 24/7 שדוקא ודוקא הם "חטאו".

בא הזמן לעשות חשבון נפש אמיתית אצל המשפיעים במשך עשרות שנים האחרונות היאך הם הוליכו מחונכים שלהם לשנוא יהודים אחרים דווקא משום שהם הולכים אצל מורה דרך שלהם...וכל שהזמן עובר יותר מושרש החולירע הזה אצל הדור ההווי שאצלם הוי "מושכל ראשון" להיות חבדניק בזה שהוא שונא ומתרחק מאלו שמקבלים שיריים מפלוני או אלמוני

אמת אמת תרדוף למען תחיה וירשת...
א' בכסלו תשס"ו
11. ...ועוד נקודה למחשבה, בנושא "השליחות"
מידי דברכם בנושא השליחות, אבקש להעלות בפניכם נושא שצריך לדון בו בדחיפות.
הנה גדלו בניי, ומגיעים לחרדתי הרבה לגיל ישיבה גדולה. למה לחרדתי, ולא לשמחתי? כי המצב, רבותיי, בישיבות הגדולות שלנו ("של הרבי") הוא...
איפה נשמע בזמננו, שבחור בגיל 17 נוסע לטייל ("לשליחות") בכל רחבי העולם? היו תמיד משימות של "מרכז שליחות", וגם אז הרב חודקוב ע"ה היה מבקש מההנהלה את שמות התמימים המצויינים ושולח אותם תוך הבהרה ברורה מה משימתם ולכמה זמן וכו', התחייבות על שמירת הסדרים לפני ואחרי כו', ואח"כ דו"ח לרבי וגו'.

מה קורה היום??? איך יתכן שהמסגרת הישיבתית מתקשה להכיל את מי המעיינות, הבחורים לא מספיקים להסתגל לסדר היום הישיבתי וכבר מוצאים עצמם עסוקים ב"שליחות" בחוצות המקומות הגרועים ביותר בתבל! ואיזו פעולה, איזה תוצאה, יוצאת מהפעולות הללו?? אני מאשים את השלוחים שלוקחים על עצמם אחריות אדירה, בהביאם שלוחים למדרחובים מפוקפקים של מטיילים ותרמילאיות, אני רואה בזה סכנה עצומה. אין כאן לא שליחות ולא קדושה, רק הרס החינוך החב"די. אין מקום להקמת "ישיבות" במסבאות המזרח, אין לבחורים בגיל 17-24 מה לחפש במקומות מטונפים. שבו בישיבה, הקדישו חודש בקיץ ל"מרכז שליחות" מתומצת. חייבים לבנות את עתיד התנועה. חייבת להיות חשיבה דחופה, עם אנשי החינוך והשלוחים, שיבטלו את התופעה הקלוקלת, וישיבו את מרכז הכובד אל היכלי הישיבות הריקניות.
וסהדי במרומים כי מדבר אני מלב נשבר ונדכא, תוך תפילה וזעקה לרבון העולמים שלא ילך עמלנו לריק, שלא נפסיד את בנינו חלילה על מזבח "השליחות". אוי, רבי, אוי רבש"ע, געוואלד!
א' בכסלו תשס"ו
12. ל-9: אין קשר כלל!
ידידי, אין קשר כלל בין שפת האידיש לניתוק שלנו מהיהדות החרדית בכלל. וכהוכחה לזה, כך את גור, שרובם אינם מדברים אידיש, ותראה האם יש הבדל בינו לבין בחור וויזניצאי ביחס של בחור חבד"י אליהם.
א' בכסלו תשס"ו
13. חב"ד מקרבת בריות לתורה ולא תורה לבריות
להאשים את ההתעסקות של חב"ד עם הציבור הרחב, במילים אחרות - מבצעי הקודש של הרבי, שהם מהווים את סיבת ההתנתקות של החבדניקים מהיהדות החרדית, זו פשיעה ממדרגה ראשונה בכבודו של הרבי.

זה שישנם חסידים שאינם מתנהגים כראוי וצריכים להשתפר זה ודאי נכון, אבל מה הקשר בין זה למבצעים???!!!

ישנם אצלנו בחורים, אברכים, וגם זקני אנ"ש, שהם קלי דעת שצריכים להתחזק ביראת שמים המעשית שלהם - על כך המשפיעים צריכים להתוועד יומם ולילה.

אבל מה הקשר בין זה לקירוב עם ישראל ליהדות ולתורה ומצוות.

להביא את שיטת ה"מזרחי" לדוגמא על מה שקורה אצלנו, זה פשוט חוצפה!
א' בכסלו תשס"ו
14. בנימין, שעל נעליך מעל רגליך.
א' בכסלו תשס"ו
15. כשהרבי (מוהרש"ב) נ"ע הוכיח את א' מהחסידים בנוגע למלבושיו...
ידוע הסיפור אודות אחד מחסידי הרש"ב נ"ע, שבכורח עיסוקו כבעל עסק נהג ללבוש מלבושים שיתאימו לשפת שותפיו, הווי אומר, בזמן שהותו בליובאוויטש ובעדת החסידים לא שינה מאומה ממלבושיו, אך בצאתו לפטערבורג לצורך עסוקיו נהג להחליף את מלבושיו ל"מודרניים" יותר וזאת לצורך שפת העסקים המדוברת בפטערבורג. בא' מן הימים החליט החסיד לערוך לעצמו חשבון נפש נוקב: אם אלו הם מלבושי ברוב מן הימים, אז מדוע שאחליף את מלבושי בבואי לליובאוויטש, על מי אני משקר, אם לא על עצמי, הרי אלו הם לבושי האמתיים?! ואז גמלה בלבו ההחלטה, וכעבור זמן מה, בהגיעו שוב לליובאוויטש השאיר עליו את מלבושיו המודרניים - העסקיים.. באותו היום נכנס ליחידות לכ"ק אדמו"ר נ"ע, הרבי הרש"ב זיהה מיד בשינוי, ואמר לו בזה הלשון: "ואני חשבתי שהבגדים האמתיים שלך הם אותם בגדים איתם אתה מגיע לליובאוויטש, ורק לצורך עסקיך אתה מחליף את הלבושים שלך"

- המסר מובן -

בא' מהפארבריינגענ'ס הביא כ"ק אדמו"ר נשיא דורינו את הסיפו הידוע אודות הרבי הרש"ב, ששלח את בנו הריי"ץ לפעטרבורג בכדי להיפגש עם שר חשוב בממשלה הרוסית בנוגע למצב היהודים ברוסיא בזמן ההוא, היה זה בשיאו של החורף, ומחמת הקור העז ששרר בחוץ נאלץ כ"ק אדמור הריי"ץ ללבוש ע"ע מעיל פרווה כבד בכדי שיוכל לשמור על חום מינימלי. עד כאן (פחות או יותר) הסיפור. ואז המשיך הרבי ולימד את ההוראה מסיפור זה: כשיוצא יהודי לרחוב, לעולם הגדול, עליו לדעת מהו הטמפרטורה בחוץ, ברחוב, ולפי"ז לדעת אי אלו מלבושים ללבוש, והכוונה לתומ"צ, שבידוע שהם הם הלבושים של היהודי וכו'.

המסר פשוט ומובן: הרבי הטיל עלינו, חסידי ליובאוויטש, את התפקיד לצאת ולכבוש את העולם הגדול כהכנה לקראת ביאת משיח צדקנו - בכידוע שתפקיד השליחות של הדור הזה שונה הוא לחלוטין מהדורות שקדמו לו, שכן התפקיד עתה הוא להביא לזירוז ביאת משיח בפועל ממש, כפי שהתבטא כ"ק אדמו"ר לא אחת - תפקיד חשוב ביותר, שדורש ג"כ לא מעט אחריות וכובד ראש, ובאופן ממילא האופן שבו נעשית העבודה היא ג"כ באופן שונה לחלוטין, אם בעבר השליחות התבטאה בלימוד החסידות, תוך כדי הסתגרות מוחלטת בישיבה ובמסגרת החב"דית האותנטית, הרי שעכשיו המגמה הוא לצאת, לכבוש, לשנות, להפוך ולהביא את העולם עצמו - בפועל לעולם טוב יותר, ומתוקן יותר מבחינת אידישקייט, שיביא אותנו אל שיא השלימות, אליה נגיע אוטוטו כשמשיח יתגלה אי"ה.

אלה מה - זוהי שליחות קשה, קשה מנשוא, העולם גדול, נוצץ ומלא וירוסים מדבקים, ולכאורה, איך אפשר להתמודד אם כזה מצב קשה ורגיש.. אך דווקא בשביל מצב זה סיפר לנו הרבי את סיפור השליחות של כ"ק אדמו"ר הריי"ץ. כשחייל יוצא עם פלוגתו לכבוש עיר מסויימת, הוא יוצא עם כל הברעדקייט, וכשמדובר בעיר חולנית ומסוכנת, הוא מקבל חיסון, שמחסן אותו נגד המחלות וכל הווירוסים, ומדוע דווקא הוא, החייל הפשוט יקבל זאת, בעוד שאבותיו שהיו גדולים ונעלים ממנו לא קבלו את אותו חיסון?! כיון שסו"ס הוא זה שיוצא לכבוש. יתכן כי אבותיו היו רמים ונעלים, אנשי אסטרטגי'ה שנטלו חלק בהקמת וחיזוק הצבא, יתכן. אך בפועל מי שיוצא לכבוש את המדינה הנוספת, מי שהולך להגשים את שאיפותיו של המלך, זה הנכד הצעיר חסר ההשכלה ועתיר הזכויות.

הרבי ידע בדיוק את המצב העכשווי ואת הסיכוניים האפשריים בשליחת חסיד אל מרכז לוס אנג'לס בכדי לכובשה. אך גם נתן לנו את החיסון המתאים שיחסן אותנו מכל המראין בישין שברחוב הקר. עלינו לנצל זאת.

מאוד יתכן שא' מחברי הפלוגה באמת יחלה מאותה מחלה אשר בעיר שהוא הולך לכובשה, וזאת מהסיבה הפשוטה - הוא פשוט התחמק מטכס הענקת החיסונים שחל לפני היציאה לשטח - זה הפחיד אותו.

אם חסיד רוצה לצאת לשטח ולכבוש את מקום שליחות בלי שידבק במחלה ל"ע, זהו רק ע"יקבלת החיסון, והוא הוראותיו ומצותיו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורינו. וכפי שכתב פעם הרבי לא', שהתקשרות חסיד לרבי, הוא דווקא ע"י קיום הוראותיו ומצותיו.

יתכן ולמעטים בינינו נראה החיסון קצת מפחיד, מה?! שאני הקטן יקיים את כל הוראותיו של הרבי? נכון נשמע מעט מרתיע..

אך הרבי לא דורש אלא כפי יכולתינו, וכפי שמתבטא הרבי בא' ממכתביו: "..וצדיקים ובפרט נשיאים מנהיגי ישראל דומים לבוראם (...) מה הקב"ה אינו מבקש אלא לפי כחן והוא הנותן לך כח, כך נשיאנו נתן לכל אחד ואחת מאיתנו כח, אשר בהשתדלות הראוי' נוכל למלאות דרישתם הנ"ל ".

עלינו, החסידים, רק לחטוף את הכח שמעניקים לנו, הוראותיו ומצוויתיו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורינו, שעי"ז נמשיך לכבוש את העולם לביאת משיח צדקינו במהרה בימינו ממש!
א' בכסלו תשס"ו
16. יודעת היא הדוגמא החיה
מס' 5, יודעת, כותבת בתגובתה: "זה שאנחנו נראים קצת שונה ואולי יותר מודרני כביכול זה באמת ע"מ לקרב" לצערי הרב אלו הם דברי היצר הרע כאשר הוא בא לשכנע את נשותינו ובנותינו, תלבשו קצת שונה (קצת צמוד קצת קצר קצת רועש) זה לא נורא הרי את באמת רוצה לקרב, ואם לא תהיי קצת מודרני כמו אחת ממאה שערים (אין ביניים) הרי לא תוכלי לקרב, ו"יודעת" היא הדןגמא החיה לכתבה של ר' בנימין ליפקין ה"גשר" שהוא לא גשר אמיתי, היא העלות היקרה שאנו משלמים, "קצת שונה ואולי יותר מודרני" "חסידות" בהתגלמותה... בת חב"ד צריכה להיות לבושה בדיוק כמו בת בוגרת "בית יעקב" בירושלים או בבני ברק, כל השאר זה עצת היצר ממש וד"ל.
א' בכסלו תשס"ו
17. ל-11: השליחות מעצבת, תורמת ומחשלת. עובדה!
לאבא המודאג,
צא וראה כמה אחוזים מהתמימים השוהים בערי ובמחוזות שליחות - יצאו חלילה לתרבות רעה, לעומת אחוזים של בחורים באותם גילאים, ב"חצרות" ובחברות אחרות.
מנסיון אני יכול להעיד ולומר לך: הרגע, "שמח ביוצאי חלציך", תן להם לגדול בתוך "היכלי הישיבה" (כהגדרתך) ולצאת לשליחות עם חבריהם, זה רק תורם, מחשל ומעצב. עם דאגתך הכנה, והירתמות למבצעי השליחות של הרבי, מובטח לך ולהם שהם יגדלו שלוחים וחיילים נאמנים בצבא המלך, הרבי זי"ע.
א' בכסלו תשס"ו
18. מה רע בחולצה צבעונית???
ב' בכסלו תשס"ו
19. ל-18
השאלה שלך - ניתן להרחיבה;

מה רע ללבוש בשבת חולצה לבנה ומכנסים צבעוניים בלי סרטוק?

מה רע להתפלל (או בכלל להופיע) בלי מגבעת?

מה רע לגדל בלורית?

בקצור;
השאלה שלך, היא-היא גופא הסיבה לבכי של בנימין ליפקין!
ב' בכסלו תשס"ו
20. ירידת הדורות
קיים מושג מתמשך של ירידת הדורות (אם ראשונים כמלאכים וכו') ואין לכך שום קשר לשליחות. ההיפך הוא הנכון. שליחות רק מועילה לחשל את התמימים השלוחים מבחי' רוחנית. כבר נאמר בהלכה 'איידי דטריד למפלט לא בלע'. התמימים עסוקים בהפצה והם עצמם מתחזקים מכך באידישקייט וחסידישקייט.
את גשר השליחות בנה הרבי בכבודו ובעצמו ואין להרהר אחריו.
בנוגע לתופעות שליליות במחננו, שאין להן קשר לשליחות ולגשר המדובר, אכן, יש מקום לשפר, אך כאמור, אין שום קשר בין תופעות אלו לנושא השליחות.
אגב, בענין התקשורת עם הציבור החרדי, נראה לענ"ד, שאין לנו תקשורת אתם כי הם מתנתקים. אם מישום שלא נאה להם שחבדניק משפיע עליהם, או משום חשש שהם יפלו בפח, במרכאות. כפי שאכן ארע במציאות שרבים וטובים מישיבות אלו עברו להיות חסידי חב"ד ושלוחים אחר שטעמו את טעמה של החסידות.
ב' בכסלו תשס"ו
21. שטויות

כל חוג בציבור החרדי משוכנע, בינו לבין עצמו, שהמצב אצלו הכי גרוע. את הנגעים הפנימיים אנו רואים היטב, והדשא של השכן נראה לפעמים ירוק יותר.

מהיכרות אני יכול לומר, שבחור או אברך חב"די ממוצע הוא תוכני יותר מבחור ממוצע חסיד גור או וויז'ניץ. ואגב, אני בכלל לא בטוח שהם עצמם לא יודו בכך.
ג' בכסלו תשס"ו
22. 'אבל' אחד נוסף.
רבים חושבים כך. כמה מהם אף העלו את הדברים על הכתב. ולמרות זאת, אף אחד מהם לא הגיע לסגנונו הקולח של כותב השורות.

לגופו של עניין: זהו למעשה סיבת הדבר. אנו נבחרנו להיות הממוצעים המחברים בין היהדות החרדית 'הסגורה', לבין שאר הפלגים בעם. כמו בכל מערכה, אלו שניצבים בתווך סובלים מתופעות הלוואי.

לא לחינם הציבור החרדי תוחם את עצמו בשפה משלו, לבוש משלו ובונה לעצמו מערכת חיים נפרדת לגמרי - הם לא רוצים ליצור אפשרות של מעבר מחצר זו לחצר אחרת. אין שטח מפורז - או אנחנו, או הם. אנחנו, לעומת זאת. ראוי לזכור כי הרבי ייעד אותנו לכך, וא"כ, ניתנו לנו גם הכוחות והכלים להתמודד עם אותן הבעיות שהוזכרו לעיל.

(עובדה היא שעל אף שצעירי הצאן שלנו מסתובבים בתוככי הציבור החילוני באופן תדיר, שיעור הנשירה נמוך בהרבה משאר החצרות.)
ג' בכסלו תשס"ו
23. הבעי האמיתית
אני חושב שהבעי היא זה שנותנים בחבד במה לאנשים עם חולצות צבעוניות
זו עניות דעתי
לוי
ג' בכסלו תשס"ו
24. 23 צודק בכל מילה
איני מסוגל שלא להגיב על כתבה חצופה שכזו הישמע דבר כזה?
טול קורה מבין עיניך !
על אתר זה הנך מופיע בחולצה צבעונית?
מי אמר שאכן מתאים לבן ישיבה חב"די להתלבש כך?
עיין ערך ישיבות אהלי תורה ועוד שעשו תקנה ללבוש רק חולצות לבנות.
וזה תפקידם של המשפיעים.
ולא של הוגה דעות והרגשים חסידיים כביכול וליה לא סבירא ליה !!!
ד' בכסלו תשס"ו
25. כל הכבוד!
כל הכבוד לבנימין ששם את הדברים על השולחן בלי להתבייש
ה' בכסלו תשס"ו
26. הנוער שלנו הוא נוער נפלא.
הנוער שלנו הוא נוער פנימי ואכותי,שהפנים את המהות והפנימיות כמו שמלמדת החסידות,יתכן שמבחינה חיצונית יש מה לשפר אך בדרכי נועם וקרוב ,ולהסתכל לנוער בעינים,ובעיקר שהמחנכים והמדריכים יתנו דוגמה אישית,ואצל החרדים יש חיצוניות כולם נראים דוסים הרבה בגלל לחץ חברתי.ישנם כאלה הנראים חרדים אך בפנים ה'ירחם!.
ה' בכסלו תשס"ו